הקדמה
בפרקנו מסופר על הצלם הגדול שעשה נבוכדנצר, וציוה על כל האומות להשתחוות לו.
נבוכדנצר גם הזהיר שמי שלא ישתחוה לצלם יושלך לכבשן אש יוקד.
כל האומות השתחוו לו, אבל חנניה מישאל ועזריה לא השתחוו לו.
באו אנשים אל נבוכדנצר וסיפרו לו שחנניה מישאל ועזריה לא השתחוו לצלם.
נבוכדנצר ציוה שיביאו אותם לפניו. וכשהביאום הוא שאל אותם האם הם שמעו את אזהרתו שמי שלא ישתחוה לצלם יושלך לכבשן אש יוקד, והם אמרו שכן, ושד' יכול להציל אותם מהאש, ושהם לא ישתחוו לצלם.
נבוכדנצר כעס עליהם מאד, וציוה להסיק את התנור פי שבעה, ולהשליך לתוכו את חנניה מישאל ועזריה כאשר הם כפותים.
מרוב שהאש היתה חזקה, אותם אנשים שהשליכו את חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש נשרפו מהאש כאשר הם היו לידה, ואילו חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש נצלו מהאש ואפילו ריח של שריפה לא היה בהם.
נבוכדנצר ראה את הדבר ואמר להם לצאת, והכיר בגדלו של ד', וציוה על כל האומות שלא יעיזו לדבר רע על ד', ומי שידבר רע על ד' - גופו יחתך לחתיכות וביתו יחרב ויעשה לאשפה.
במדרש שיר השירים רבה נאמר סיפור מופלא כיצד התכוננו חנניה מישאל ועזריה לאותו מעמד.
דברי המדרש בשיר השירים רבה
כך נאמר במדרש שיר השירים רבה (ז, ח), על הפסוק "זאת קומתך דמתה לתמר":
"על דעת ר' שמעון לא עבדו ישראל עבודת כוכבים הא כיצד?
נבוכדנצר העמיד צלם, והפריש מכל אומה ואומה שלושה שלושה, ושלושה מכל ישראל, וחנניה מישאל ועזריה שהיו השלושה מישראל עמדו ומיחו על עצמן, ולא עבדו עבודת כוכבים.
הלכו להם אצל דניאל, אמרו לו: רבינו דניאל, נבוכדנצר העמיד צלם, והפריש מכל אומה ואומה שלושה שלושה, ולנו הפריש מכל ישראל. מה אתה אומר לנו: נסגוד ליה, או לא? [נשתחוה לו, או לא?]
אמר להם: הנה הנביא לפניכם, לכו אצלו.
הלכו להם מיד אצל יחזקאל, אמרו לו כמו שאמרו לדניאל: נסגוד ליה או לא?
אמר להם: כבר מקובל אני מישעיה רבי: 'חבי כמעט רגע עד יעבור זעם' (ישעיה כו, כ).
אמרו ליה: מה את בעי דיהון אמרין: הדין צלמא סגדין ליה כל אומיא?!
[אמרו לו: מה אתה רוצה שיאמרו כולם: לפסל הזה השתחוו כל האומות?!]
אמר לון: ומה אתון אמרין?
[אמר להם: ומה אתם אומרים?]
אמרו ליה: אנן בעינן נתן ביה פגם, דניהוי תמן ולא נסגוד ליה, בגין דיהון אמרין: הדין צלמא כל אומיא סגיד ליה, לבר מישראל.
[אמרו לו: אנו רוים לתת בו פגם, שנהיה שם ולא נשתחוה לו, כדי שיאמרו: לפסל הזה השתחוו כל האומות, חוץ מישראל].
אמר להם: אם כדעתכם - המתינו לי עד שאמלך בגבורה...
אמר לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע, חנניה מישאל ועזריה מבקשים ליתן נפשם על קדושת שמך, מתקיים אתה עליהם או לא?
אמר לו: איני מתקיים עליהם... מאחר שגרמתם לי להחריב ביתי ולשרוף היכלי ולהגלות בני לבין האומות ואחר כך אתם באים לדרשני...
באותה שעה בכה יחזקאל וקונן והילל בעצמו, ואמר: ווי לשונאי ישראל, אבדה שארית יהודה, שלא נשתייר מיהודה אלא אלו בלבד...
כיון דאתא אמרו ליה: מה אמר לך הקדוש ברוך הוא? אמר להם: אינו מתקיים עליכם.
אמרו לו: בין מתקיים בין שאין מתקיים - אנו נותנין נפשותינו על קדושת שמו.
תדע לך שהוא כן, שעד שלא באו אצל יחזקאל מה אמרו לו לנבוכדנצר: 'לא חשחין אנחנא על דנה פתגם להתבותך. הן איתי אלקנא, די אנחנא פלחין, יכל לשזבותנא' (דניאל ג, יז).
[יש אלקים, שאותו אנחנו עובדים, והוא יכול להצילנו.]
לאחר שבאו אל יחזקאל ושמעו התשובה אמרו לנבוכדנצר: 'והן לא ידיע ליהוא לך מלכא' (שם, יח) - בין מציל בין לא מציל: 'ידיע ליהוא לך מלכא די לאלהיך לא איתנא פלחין, ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד' (שם).
[תדע אדני המלך, בין אם ד' יציל אותנו ובין אם לא יציל אותנו - אנחנו לא נעבוד לאלהיך ולא נשתחוה לצלם שעשית.]
מן דנפקין מן גביה דיחזקאל [כאשר יצאו חנניה מישאל ועזריה מיחזקאל], נגלה הקדוש ברוך הוא, ואמר לו יחזקאל: מה את סבור שאיני מתקיים עליהם? מתקיים אני עליהם בודאי...
אלא שביק להון ולא תימר להון מידי, אשבוק להון מהלכין על תומם.
[אבל אל תאמר להם דבר זה, כדי שיעשו מעשיהם בתמימות, ולא מתוך ידיעה שהם ינצלו.]
מה עשו? הלכו ופזרו עצמן בין האוכלוסין, והוון אמרין: 'והן לא מציל ידיע ליהוא לך'.
[אמרו לכל האנשים: בין אם ד' יציל אותנו ובין אם לא יציל אותנו - אנחנו לא נשתחוה לצלם.]
הדא היא דברייתא משתבעין ואמרין: 'במאן דאקים עלמא על תלתא עמודים', אית דאמרי: אברהם יצחק ויעקב אינון, ואית דאמרין: אלו הן חנניה מישאל ועזריה.
[זהו שרגילים האנשים להישבע: 'במי שהעמיד את העולם על שלושה עמודים', יש אומרים ששלושת העמודים הם: אברהם יצחק ויעקב, ויש שאומרים ששלושת העמודים הם: הן חנניה מישאל ועזריה.]
'זאת קומתך דמתה לתמר' - מה תמר נגזרה עליה שריפה ולא נשרפה, אף אלו נגזר עליהם שריפה ולא נשרפו".
יהי רצון שכל האומות יכירו במלכות ד' ויעבדוהו.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.