תשובת הרב יוסף שילר
א. השאלה מסתמכת על הטענה שאם אסתר תמתין מסתבר שתקרא אל המלך מיוזמתו, ואז לא יהיה סיכון בכניסתה אליו. וכך אמנם פירשו כמה מפרשים (אלשיך, ר' אלישע גאליקו, הגר"א). פירוש זה מסתמך על דבריה של אסתר "ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום". אלא שפירוש זה אינו מוכרח בהסבר הפסוק.
הרלב"ג מפרש: "ואני לא נקראתי לבא אל המלך זה שלשים יום- אמרה זה כי אולי יחשוב מרדכי כי לא תצטרך לסכן עצמה לבוא אל המלך לדבר עמו כשתבוא אל החצר הפנימית, כי היא נקראת לבוא אל המלך תמיד, ואז תוכל להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה, ומפני זה הוצרכה להגיד לו שזה שלשים יום לא נקראת לבוא אל המלך". לפירושו כוונת אסתר היא להיפך- אסתר מסבירה למרדכי שאין לסמוך על כך שתקרא אל המלך מיוזמתו, והראיה שהרי כבר שלושים יום שלא נקראה אליו. המהר"ל ועוד מבארים שאסתר חשבה שהעובדה שלא נקראה למלך זמן רב מעידה על כך שאינו רוצה בה עוד וסילק דעתו ממנה.
לפירוש זה תשובתו של מרדכי: "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת..." אינה מתייחסת לשאלה מתי בדיוק צריכה אסתר לבוא אל אחשורוש, אלא לכך שבחירת אסתר למלכה נועדה כדי לבטל את הגזרה שנגזרה באותה עת, כפי שמסתיים הפסוק: "ומי יודע את לעת כזאת הגעת למלכות".
בתרגום ראשון למגילה פירש שהמן הוא זה שקבע את האיסור לבוא אל המלך והרשות ניתנה רק ע"י המן עצמו. כלומר שהאפשרות להקרא ע"י המלך כלל לא היתה תלויה ברצונו של אחשורוש. הסבר זה מחזק את פירוש הרלב"ג שהעובדה שלא נקראה למלך שלושים יום לא הועילה לכך שתקרא בקרוב.
ב. נחזור לפירוש הראשון- שטענת אסתר היא שעדיף להמתין-
באופן כללי: התוכנית של מרדכי ואסתר לביטול גזרת המן נראית אולי כדבר פשוט, אך למעשה היא מהלך מורכב ומסובך. לאסתר אין טענה מהותית כנגד הגזרה- היא לא משכנעת את אחשורוש שהשמדת היהודים אינה טובה לו. ה'קלף' היחיד של אסתר הוא שאחשורוש אינו יודע שהיא יהודייה והגזירה חלה גם עליה, וכאשר יגלה זאת ירצה להציל את אסתר אהובתו מן הגזרה. טענה זו אינה מספיקה כדי להציל את כל שאר היהודים. לכן התוכנית של אסתר מבוססת על יכולתה להביא את אחשורוש להרוג את המן ברגע אחד של כעס, כאשר יתגלה לו שהמן פעל בעצם כנגדה. (מסיבה זו חז"ל מדגישים כמה פעמים את תכונתו של אחשורוש שהיה 'הפכפך' ולא יציב, וכמה מהחלטותיו נקבעו ברגע אחד של התפרצות רגשית.)
לגבי שאלה מפורסמת אחרת על המגילה- 'מדוע אסתר הזמינה את המן למשתה?'- עונה הגמרא 11 (!) תשובות. לסיכום אומרת הגמרא שכאשר שאלו את אליהו הנביא מדוע באמת עשתה כך אסתר ענה שכל התשובות נכונות. אפשר להרחיב את התשובה לכל פרטי התוכנית של אסתר. בכל צעד שהיא עושה כלולים הרבה שיקולים שיכולים להשפיע על תגובתו של אחשורוש. גם בשאלה זו- מדוע לא היה עדיף להמתין- התשובות רבות וייתכן שכולם נכונות.
ג. מרדכי ואסתר הם נביאים בעלי אמונה גדולה ובעלי ידע רוחני עמוק. לכן במכלול השיקולים של מרדכי ואסתר נכנסים בין שיקולים רציונליים- סברות אנושיות, וגם שיקולים רוחניים.
ד. חכמי צרפת ביארו שמרדכי חשש שאחשורוש עלול לסלק את אסתר מן המלכות פתאום, כפי שסילק את ושתי בהחלטה מהירה.
ה. ניתן לומר שמרדכי חשש שההמתנה גם היא מסוכנת. בגמרא (מגילה יב:) אמרו: "אלמלי אגרות ראשונות לא נשתייר מישראל שריד ופליט". רש"י שם מבאר שהגויים לא היו ממתינים לי"ג אדר והיו מתחילים מיד להרוג את היהודים, אך כיוון שהבינו (בעקבות האגרות הראשונות על סילוק ושתי) שאחשורוש הוא מלך הפכפך חששו שיחזור בו מגזרתו בהמשך הזמן. אלא שמרדכי לא ידע זאת או שלא רצה לסמוך על כך שהגויים ימתינו.
ו. בפירוש האלשיך ור"א גאליקו ביארו שהצורך לפעול מיד היה בשביל שההצלה תיעשה ע"י אסתר דוקא. מרדכי יודע שישראל ינצלו בכל מקרה כפי שאומר: "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר", אך אם ההצלה תיעשה ע"י אסתר שהיא מצאצאיו של שאול המלך, יהיה בכך תיקון לחטאו של שאול שלא השמיד את עמלק במלחמתו בהם. היכולת הזו של אסתר היא רק אם תפעל מיד במסירות גוף ונפש גמורה. נראה שכוונתם שכיוון שהחטא היה בזה ששאול התעכב בהריגת אגג, התיקון צריך להיות בזה שאסתר תפעל ללא עיכוב.
ז. גזרת המן היתה בי"ג ניסן ותלייתו בתחילת פסח. פסח הוא הזמן שבו ישראל יוצאים לחירות ונגאלים, ולכן גם הגאולה מהמן היתה אפשרית דווקא בפסח. רמז לכך מובא בראשונים מהפסוק "וישבות המן ממחרת" שנאמר על ה'מן' שירד לישראל במדבר והפסיק בתחילת פסח כשנכנסו לארץ.