הבית של התנ"ך למורים

מן הקל אל הכבד

בספר מנורת המאור (נר רביעי א, א) ביאר את חשיבות סדר לימוד התורה אל פי הסדר המותווה במסכת אבות [מקרא, משנה ותלמוד]:

"כך היא דרכה של תורה שאין אדם יכול להכנס בלימוד החמור בהתחלה, אלא מן הקל אל הכבד ממנו, מעלה אחר מעלה במעלות הסולם. על כן יש לו לאדם להתחיל מן המקרא ואחר כך במשנה אל התלמוד".

'קלקול החשבונות' ההיסטוריים

בירושלמי (תענית ד ה): מובאת קושיא על המשנה שאמה שביז' בתמוז הובקעה ירושלים:

"כתיב (ירמיה לט, ב): 'בתשעה לחדש [=תמוז] הובקעה העיר' ואת אמר הכין? אמר ר' תנחום בר חנילאי: קילקול חשבונות יש כאן".

ומביא הירושלמי תקדים נוסף של 'קלקול חשבונות:

"הדא הוא דכתיב (יחזקאל כו, א): 'ויהי בעשתי עשרה שנה בא' לחדש היה דבר ה' אלי לאמר בן אדם יען אשר אמרה צור על ירושלם האח' מהו האח? אין תימר בא' באב עדיין לא נשרף, אין תימר בא' באלול ביום ולילה נפק בלדרה מן ירושלם ואתי לצור! אלא קלקול חשבונות יש כאן".

האמוראים מבארים את הסיבה להופעת קלקולי חשבונות בנביאים:

ר' יוחנן אמר: [משל] למלך שהיה יושב ומחשב חשבונות, באו ואמרו לו נשבה בנך ונתקלקלו חשבונותיו. אמר: יעשה זה ראש לחשבונות..."

ומפרש בקרבן העדה שהפסוק העדיף להדגיש את קרבת ה' לבני ישראל בכך שיזכיר את התאריך המוטעה שבידם, מאשר את ההתאמה לתיארוך ההיסטורי:

"'קלקול חשבונות יש כאן'. מרוב הצרות טעו בחשבונות ולא רצה המקרא לשנות ממה שסמכו הם לומר כביכול אנכי עמו בצרה".