הבית של התנ"ך למורים

"בן ישי"

אויבי דוד נהגו לכנותו בכינוי 'בן ישי' במקום 'דוד':

שאול (שמואל א כ): "מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשַׁי גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם אֶל הַלָּחֶם... הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי בֹחֵר אַתָּה לְבֶן יִשַׁי... כִּי כָל הַיָּמִים אֲשֶׁר בֶּן יִשַׁי חַי עַל הָאֲדָמָה לֹא תִכּוֹן אַתָּה וּמַלְכוּתֶךָ".

דואג האדומי (שם כב, ט): "וַיַּעַן דֹּאֵג הָאֲדֹמִי וְהוּא נִצָּב עַל עַבְדֵי שָׁאוּל וַיֹּאמַר רָאִיתִי אֶת בֶּן יִשַׁי בָּא נֹבֶה אֶל אֲחִימֶלֶךְ".

נבל הכרמלי (שם כה, י): "וַיַּעַן נָבָל אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיֹּאמֶר מִי דָוִד וּמִי בֶן יִשָׁי הַיּוֹם רַבּוּ עֲבָדִים הַמִּתְפָּרְצִים אִישׁ מִפְּנֵי אֲדֹנָיו".

שבע בן בכרי (שמואל ב כ, א): "אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה לָנוּ בְּבֶן יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל".

במדרש פסיקתא דרב כהנא (יח) מובא כי דוד מתרעם על שמכנים אותו בן ישי ולא קוראים לו בשמו: "'עד מה כבודי לכלימה'? (תהלים ד) – אמר דוד: עד מתי אתם מכלימים בכבודי וקורין אותי בן ישי... לית לי שם [=האם אין לי שם משל עצמי]?!"

מן הקל אל הכבד

בספר מנורת המאור (נר רביעי א, א) ביאר את חשיבות סדר לימוד התורה אל פי הסדר המותווה במסכת אבות [מקרא, משנה ותלמוד]:

"כך היא דרכה של תורה שאין אדם יכול להכנס בלימוד החמור בהתחלה, אלא מן הקל אל הכבד ממנו, מעלה אחר מעלה במעלות הסולם. על כן יש לו לאדם להתחיל מן המקרא ואחר כך במשנה אל התלמוד".