אגף הילדים והנוער של בני ציון

כל התורה שבעל פה מוטמעת בלשון התורה שבכתב

אלו דברי בעל הכתב והקבלה (ויקרא יג):

"וזהו מעלת התורה שבכתב שכוללת בלשונה המקודש את כל המקובל בידינו בתורה שבעל פה"

ואלו דבריו בדברים כז:

 "ולפי שהלשון המקודש לבד יש לה סגולה מיוחדת לזה להסתיר תחת לשונה תעלומות חכמה ולהטמין במליצותיה תבונות נשגבות הנפלאות לעיני ההמון, ואינם נראות רק לבעלי עינים הרואות באמת"

המינון הראוי בלימוד תורה שבכתב ותורה שבעל פה

שו"ת שבט הלוי חלק ג סימן קמד:

"איברא ראיתי בדרשות הח"ס זי"ע בדרוש לפ' בשלח (קי"ב ע"ב) שם האריך מרן להסביר דלא לחנם הפכו רבותינו דרך הלמוד ולמדו הנערים תחלה ש"ס על דרך הפשוט בבחינת לגמור ואח"כ לסבור, ואמר ר"כ בשבת ס"ג ע"א דכד הוינא בר ח"י הוי גמירנא לכל הש"ס ולא ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו, ואמרו בברכות כ"ט מנעו בניכם מן ההגיון וכפרש"י שם ואל תרגילם במקרא יותר מדאי, אבל הי' כוונתם לש"ש כי פשוטי המקרא בלי דרשת חז"ל מביאים להפסד הדעות, וכבר מדורות וגם בדורינו אנו רואים בעלי מקרא ובעלי תנ"ך רחוקים מאמונה והם למכשול ולפוקה לבית ישראל, וגם מתערבים עם הגוים, וע"כ בזמנינו יסוד נאמן הוא שאע"פ שבודאי צריך ללמוד עם הנערים תחלה מקרא וחלק מתנ"ך מ"מ עיקר היסוד והדגש על תורה שבע"פ להיות בקי במסורת תורה שבע"פ ודרשתם, ועי"ז נהי' אנחנו נפרדים מיתר העמים ומהמינים למיניהם, וכמובן שבמשך הזמן צריך אח"כ להשלים כל התנ"ך, וכמה חלקי החכמה אשר לא למדו בתחלה, אבל הם יסוד להבנת תורתינו הקדושה וע"ש בחתם סופר במה שהאריך בנועם דבריו בזה".