אתר זה הוא חלק מתנועה רחבה של לימוד התנ"ך. אנו מזמינים אותך ליטול חלק בלימוד החי והפועם.
"ושמעתי למורי הרשב"א ז"ל על זה, שהדברים נעלמים בתורה בקרבן וכיוצא בהם מורים על מעלת הקרבן, שהדבר הנסתר והנעלם הוא מורה על עלוייו כענין האלקות, כי מהותו וענינו נסתר מכל אדם ואפילו מן המלאך. ועוד היה אומר, כי היה תמה מן החכמים בעלי תורתינו היאך רוצים לפרש המצות על דרך השכל ביסודות תורתינו והמצות הנכבדו' הם חוץ מן השכל, כי מה ענין לתפילין ולד' בתים שבהם, ולציצית ולחוטין בדרך השכל, ולפרה אדומה ולכלאים, אבל מצותינו המעולות הם חוץ מן השכל, ואינן ידועין אלא למי שחננו השם שכל החנון כמו לנביאים ומסרום לחכמים איש מפי איש, ולכן אמר קהלת פסוק מה שהיה וגו' כל זה נסיתי. וכתב הרמב"ם ז"ל בספר הידוע בחלק הראשון פרק ל"א דע שיש לשכל האנושי גבול ישיג עניינים במציאות וישכיל עניינים, כמו שיש לחושים גבול לראות ולשמוע, וכמו שיש יתרון לאישי המין זה על זה, אבל יש לו תכלה וגבול, כמו לראות הדק ולשמוע, וזה אפי' בענייני המציאות כמספר הכוכבים, ואם הם זוג או נפרד ועניינים אחרים, כל שכן בענייני האלקות.
"תורה נביאים וכתובים, יש לומר גם כן שהם מחשבה דיבור ומעשה. תורה היא מחשבה כנ"ל. נביאים היא מילולא [=דיבור], כי כל שם נביא הוא מלשון ניב שפתים, וכתיב (שמות ז') אהרן אחיך יהי' נביאך, וידוע מדת נביאים נצח והוד תרי שפתים. כתובים נקרא על שם שהוא כותב והוא בעובדא. והם [=התורה הנביאים והכתובים] שורש מחשבה דיבור ומעשה"