מלכות בישראל

למלך יש לב מסוג אחר

לאחר בשורת שמואל לשאול כי הוא מיועד למלך, הוא פנה ללכת ואז נאמר:

"ויהפך לו אלקים לב אחר" (שמואל א י, ט). כן מבאר זאת המלבי"ם שם: "'ויהפך לו אלהים לב אחר'. כי לב כל אדם לאדם הוא מוליך ומנהיג את כל כחות גויתו, אבל פלגי מים לב מלך הוא מנהיג לבב העם המתנהגים על ידו, ויהיה יחס לבותיהם אל לב מלכם כיחס כחות החיים אל הלב באיש הפרטי, כי לב מלך ביד ה' אל כל אשר יחפץ יטנו ואת לבות העם עמו. ובהיות לבו מולך על כחות גוויתו, ימלוך גם על הגוי כולו. ולב שאול נהפך עתה מהיותו מנהיג פרטי אל איש פרטי שהוא שאול, אל שיהיה מנהיג לאיש כללי שהוא עם ישראל".

כל מלך וממונה נבחר על ידי הקב"ה

הרמב"ן בפירושו על הפסוק (דברים יז, טו): "שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלקיך בו", מבאר (על פי הגמרא) שכל מלך ואף כל בעל שררה שולית יותר, אינו ממונה באופן אקראי, אלא הוא בחיר ה', נציגו של הקב"ה בעולם:

"ודעתי בדרך הפשט כי טעם [=פירוש המילים] 'אשר יבחר' [הוא] שכל מולך על עמים מאת האלהים היא לו, כעניין שכתוב (דניאל ד) 'די שליט עלאה במלכות אנשא ולמאן די יצבא יתננה', וכך אמרו (בבא בתרא צא, ב): 'אפילו ריש גרגותא מן שמיא מוקמי ליה' [=אפילו את הממונה על בורות המים ממנים מן השמים]. יאמר [=אמרה התורה:] 'שום תשים עליך מלך' – כל אשר יהיה נגזר מן השמים שימלוך ו[אף] אם הוא מקטני שבטי ישראל ומשפחתו הצעירה".

מלך ישראל הוא העליון שבאומה

בספר שמואל (פרק י) מבואר שכאשר נמשח שאול למלוכה, הוא זכה מיד לרוח הקודש – "וצלחה עליך רוח ה'". השל"ה (פרשת ואתחנן תורה אור) לומד מכך על ההבחנה בין מלך אנושי רגיל למלך ישראל:

"וזהו ענין שררת ישראל ומנהיגיהם, לא כהאומות ששררותם מצד גופם וכחם, אבל שררת ישראל של מנהיגים היא מעין מלכותא דרקיעא, רצוני לומר: מי שיש לו תוספות השגה הוא נעשה ראש ומקור להשתורר על ישראל להנהיגם על פי התורה. והנה שאול כשעלה למלוכה זכה לרוח הקודש, כי גם שאול בנביאים. והמלוכה ניתנה לדוד שלא היה כמוהו עוסק בתורה ובשירות ותשבחות, 'וה' עמו' (שמואל א טז, יח), הלכה כמותו בכל מקום (סנהדרין צג ב)".

'לידת' מלך ישראל

עם מינוי שאול נאמר: "ויהפך לו אלקים לב אחר". עם מינוי דוד נאמר: "ותצלח רוח ה' אל דוד מהיום ההוא ולמעלה".

על פי תופעה זו מבאר הרד"ק את הפסוק בתהלים (ב, ז): "ה' אמר אלי בני אתה, אני היום ילדתיך". ואלו דבריו: "היום שנמשח הוא היום שלקחו האל לו לבן. 'היום ילדתיך' – כי אותו היום נולדה בו רוח אלהים, כמו שכתוב (שם פסוק יג) ותצלח רוח ה' אל דוד מהיום ההוא ומעלה. ומהיום ההוא ומעלה אמר שירים ומזמורים ברוח הקודש שנולדה לו ונאצלה עליו מהאל".

תפקיד המלך בעם ישראל

בספר קהלת (א, יב) נאמר: "אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים". ר' אלישע גאליקו מבאר כי ההדגשה של קהלת שהיה מלך על ישראל נובעת מכך שמטרת המלך בישראל היא רוחנית בלבד:

"ידוע היות צורך המלך על אומה ולשון לאחד משתים או שלושה סיבות: האחד לצורך מלחמותיהם, ותיקוני שמירת מלכותם... השני: לתיקון נימוסים וחוקים המצטרכים ליישובי המדינות והערים... והשלישית להצדיק את הצדיק ולהרשיע את הרשע שאלמלא מורא של מלכות איש את רעהו חיים בלעו... והיורד לסוף הדברים ישכיל ממוצא דבר שדברים אלו לא יצדקו לישראל [=עם ישראל אינו זקוק למלך מחמת אף אחת מן הסיבות הללו] כי ה' הוא הנלחם להם וה' בראשם. ולענין הדינים והחוקים ופקודתם ידוע כי הוא על פי סנהדרין, ובפרט סנהדרין של שבעים ואחד... ומה צורך להם במלך? אין זאת כי אם לענין נפשיי נוגע לשלימות האומה ודבקותה עם אלוקיה, והוא שיהיו כל חלקי האומה פונים אל נקודה אחת, לקשרם ולאחדם באחדות שלימה כעין מלכותא דרקיעא, כי אז תשכון השכינה ותמצא מקום לנוח כאשר לא יהיה בישראל פירוד, והדבר הזה אמת ויציב".

ייעודו של מלך ישראל

נאמר בחומש דברים (יז) שכאשר ירצו ישראל מלך, עליהם למנות את המלך אשר יבחר ה'. כך מבאר זאת הרש"ר הירש:

"ההצלחה הלאומית העליונה של כל הגויים מתבטאת בפיתוח עוצמה גדולה כלפי חוץ, לצורך זה הם מאחדים את כל כוחותיהם הלאומיים, ואיחוד זה יושג רק על ידי השתעבדות לראש אחד, שכל הכוחות הלאומיים נמסרו לפקודתו.

גם אתה [=ישראל] תחוש בצורך דומה, אלא שההצלחה הלאומית העליונה שלך מתבטאת בקיום מלא של תורת ה' כלפי פנים, ולצורך זה תבקש לכונן אחדות לאומית על ידי ההשתעבדות לראש אחד. הראש הזה שתשים עליך יהיה הראשון לשומרי התורה בישראל, ובאצילות המוסרית של נאמנותו לתורה יעבור לפני עמו כמופת. רוח הייעוד הזה תמלא את לבו, ולרוח זו יבקש לרכוש כל רוח ונפש בהכרה וברעיון במלה ובמעש. בכח דברו, דוגמתו וכבודו יתייצב כנגד כל המתנכרים לרוח זו, ואתה תמסור את כל כוחותיך לפקודתו כדי שיילחם ויגן על ייעודך הלאומי כלפי פנים. אכן זה הוא ייעודו של המלך בישראל".