מדברי הראשונים

שליש בתורה שבכתב

רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה יא:

"וחייב לשלש את זמן למידתו, שליש בתורה שבכתב, ושליש בתורה שבעל פה, ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו ויוציא דבר מדבר וידמה דבר לדבר"

על שליח הציבור להיות בקיא בתנ"ך

טור אורח חיים (סימן נג, וכן בשו"ע שם):

"צריך שיהיה שליח ציבור הגון... ואיזהו הגון? זה שהוא ריקן מעבירות ופרקו נאה ושפל ברך ומרוצה לעם ויש לו נעימה וקולו ערב ורגיל לקרות תורה ונביאים וכתובים".

[במפרשים על הטור מובא כי הטעם לדין זה הוא כדי שיהיה שליח הציבור מכיר ורגיל בפסוקים שבתוך התפילה].

הקריאה של הראב"ע

ר' אברהם אבן עזרא, יסוד מורא, חלק א, עמ' יב: 

"ויש חכמים שלא למדו מסורת גם דקות הלשון בעיניהם הבל, גם לא קראו מקרא, אף כי הטעמים רק מימות הנעורים למדו... כך אין נכון למשכיל להיותו ריק מחכמת המקרא, כי כאשר ימצא בתלמוד כתוב 'שנאמר' לא ידע באיזה ספר הוא. והנה מי שלא למד המקרא לא ידע לקרות הפסוק...".

החולי החזק

בעל ה'אפודי' (ר' יצחק פרופיאט דוראן) כותב בספרו 'מעשה אפוד':

"והנה גם בימים האלה והזמן הזה גואה אני חכמי ישראל וגדוליהם מתרשלים מאד מהמקרא ודי להם לקרוא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, ועדיין אולי אם תשאלם על פסוק אחד לא ידעו מקומו איו, וגם יחשבו לסכל מי שיטריד זמנו במקרא כי התלמוד הוא העיקר. והחולי הזה חזק מאד בצרפת ואשכנז... הנה כי כן זה הגלות לסגירת דלתות הספר הזה המקודש... ולכבות הנרות להתעצל מהעיון בו חרה אף ה' ונתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים וכי חטאו בתורת ה'... וכל המתעצלים מהמקרא ומתרשלים מחקירתה בו אמרו 'בדברי ה' מאסו וחכמת מה להם'".

במה עוסקים המלאכים והצדיקים בגן עדן?

ספר חסידים (סימן אלף טז):

"לאחר שמתו נביאים האחרונים מכאן ואילך לא נתנה לעליונים רשות ולא לתחתונים להרבות פסוק אחד. כיצד לעליונים? המלאכים לא יוסיפו פסוק אחד, כגון: פליגי בה תרין מלאכי ברקיע לא יוסיפו לדבר שום פסוק שאינו מן המקרא. וכן התחתונים – כגון אליהו הכל מכ"ד ספרים, מפני שלאחר שפסקו הנביאים לא ניתן לכתוב פסוק אחד ולא אות אחת, שנאמר (משלי ל, ו): 'אל תוסף על דבריו'. לכך עשו מסורת מכ"ד ספרים: כך פעמים אותה תיבה בקריאה, כי ידעו שאין להוסיף אות אחת. ומה שכתוב (דברי הימים ב ט, כט): 'הלא הם כתובים על דברי [וגו'] החוזה'.

במדרש עוד: אנשי כנסת הגדולה אמרו: מה שהוצרכו לדרוש כבר, ואין נביא רשאי לחדש דבר על כ"ד ספרים לא מלאך ולא אליהו? אלא כל מה שעוסקים מלאכים וצדיקים בגן עדן רק בכ"ד ספרים ובתורה של בעל פה".

שלושת סודות ה'

ספר סודי רזיי (לבעל הרוקח, חלק א פתיחה):

"'סוד ה' ליראיו' (תהילים כח, יד), וכתיב: 'ואת ישרים סודו' (משלי ג, לב), וכתיב: 'כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים' (עמוס ג, ז) – השלשה סודות כנגד תורה נביאים וכתובים שבהם כל הסודות".

כ"ד דרכי ההתגלות של הקב"ה

ספר השם (לבעל הרוקח, עמוד קעג):

"אדנ"י מתהפך לכ"ד תהפוכות כמניין 'דודי', לכך נמשל בשיר השירים לכ"ד דברים: צרור א. אשכול ב. כתפוח ג. לצבי ד. לעופר ה. לצבי ו. לעופר ז. צח ח. ואדום ט. דגול י. כתם יא. תלתלים יב. כיונים יג. כערוגת יד. שושנים טו. גלילי זהב טז. עשת שן יז. עמודי שש יח. כלבנון יט. כארזים כ. ממתקים כא. מחמדים כב. לצבי כג. לעופר כד. הרי דימה הקדוש ברוך הוא לכ"ד, כנגדם כ"ד ספרים. ולפי שהכהנים היו לומדים כ"ד ספרים לכך ניתנה לכהנים כ"ד מתנות כהונה".

הדרכת הרא"ש ללמוד לפי הסדר - מקרא תחילה

במסכת בבא מציעא (לג, א) נאמר:

"תנו רבנן: העוסקין במקרא - מדה ואינה מדה, במשנה - מדה ונוטלין עליה שכר, בתלמוד - אין לך מדה גדולה מזו".

תוספות הרא"ש מסכת בבא מציעא דף לג עמוד א:

"...ולא שידלג ממקרא למשנה וממשנה לתלמוד אלא שילמוד מקרא ואח"כ משנה ואח"כ תלמוד, ולא יעסוק כל ימיו במשנה או במקרא לבד".

ללמוד את הנביאים מחדש לאחר שהשכל התחזק

כך מצווה רבנו בחיי בספרו חובות הלבבות (שער חשבון הנפש פרק ג, כד):

"על כן אל תנוח דעתך על מה שנצטייר בלבך בתחלת למודך מן הענינים המסופקים והסברות העמוקות. אבל ראוי לך להתחיל בעת חוזק שכלך והכרתך לעיין בספר תורת האלהים וספרי נביאיו, כמי שלא למד מהם אות, ותרגיל עצמך לפרשם ולבארם ולהתבונן במלותם ובלשונם, ומה שסובלות מן הענינים, ומה שיש מהם כפשוטו, ומה שאינו כפשוטו ומה שיש מהם נראה ומה שהוא מהם נסתר, ומה שההקשה נמצאת בו ומה שאין ההקשה נמצאת בו".

להבין מה שקוראים במגילות

ר' יוסף כספי כותב בהקדמתו למגילת רות על החובה להבין את המגילות ולא להסתפק רק ב'צעקה' שלהן בפה:

"גם ראיתי המונינו צועקים בחג השבועות מגילת רות, כמו שקבעו להם חובה לצעוק כולם בקול רם מגילת איכה בליל צום אב לאֵבל, ומגילת אסתר בליל יום הפורים לשמחה, אשר זה דבר טוב וראוי בלי ספק. אך כי יבינו תחילה הענין בדיבור הפנימי, עד שישמיעו לאזנם מה שיוציאו בפיהם, הואלתי היום לעשות פירוש לאלה על דרך שעשיתי בשאר".

ללמוד תנ"ך בעקביות על פי הסדר

רק יוסף כספי כותב בהקדמתו לספר יחזקאל:

ולא יחשוב אדם לעמוד על האמת בתורה ובנביאים שהם פירושה, אלא אם כן יעיין ויבין הכל כסדר, לא בסירוגין ואחת הנה ואחת הנה. ועל זה הוכיח ישעיה (כח, יג) ואמר: 'והיה להם דבר ה' צו לצו קו לקו זעיר שם זעיר שם'".