ב"ה           סיכום שופטים פרק ז' – ברירת העם בעין חרוד ומלחמת גדעון

הקדמה – מדין עמלק ובני קדם חנו בעמק יזרעאל, וגדעון ולוחמיו חנו בעין חרוד.

א'-ח' – מטרת ברירת העם בעין חרוד: ה' רוצה שישראל ידעו ש-ה' ניצח את המלחמה. ואם יהיו הרבה לוחמים, הם עלולים לחשוב, שהם ניצחו בכוחם. בברירה 2 שלבים:

שלב א' – גדעון אומר: מי שירא וחרד שיחזור{מ32- אלף לוחמים נשארים 10 אלף}.

שלב ב'  - הלוחמים שותים מים כדברי גדעון. ואז ה' אומר לגדעון: כל מי שליקק בפיו מים מידו, ילחם. ואילו כל מי שכרע על ברכיו ושתה מים, יחזור לביתו. נשארים 300 לוחמים.

ט'-י"ד – גדעון ופורה נערו יורדים למחנה מדין ושומעים את חלום השומר המדייני

{שצליל(=מצה עבה)לחם שעורים התהפך במחנה מדין והפיל את האוהל}, ואת הפתרון שאמר חבירו{שזוהי חרב גדעון שינצח את מדין}. גדעון מקבל מכך אומץ כדברי ה'.

ט"ו-כ"ה  - גדעון ונערו חוזרים, וגדעון משתמש במספר טכסיסים במלחמה:

1. מחלק את 300 הלוחמים ל3- ראשים{קבוצות}.
2. נותן לכולם שופרות וכדים – כשבנ"י יגיעו למחנה מדין הם ישברו את הכדים ויתקעו

     בשופרות, ודבר זה יגרום לבהלה במחנה מדין.{גדעון אמר ללוחמים לקחת גם לפידים

    (היה לילה), ולהסתיר אותם בתוך הכדים}.

3. גדעון תוקף בלילה בראש האשמורת התיכונה{כלומר בתחילת השליש השני של

    הלילה} בזמן התחלפות שומרי מדין – זהו דבר שגורם לבלבול ומפתיע את האויב.

    ה' גורם לכך שהמדינים הורגים אחד את השני, והם בורחים משם.

    שבטי נפתלי, אשר ומנשה מגיעים ורודפים אחרי מדין.

4. גדעון קורא לאפרים שיתפסו את מעבר הירדן{כדי שלא יוכלו לברוח}. אנשי אפרים

    הורגים את שני שרי מדין: את עורב{בצור עורב} ואת זאב{ביקב זאב}.

פרק ח' – הענשת בני ראובן{סוכות ופנואל}, הריגת זבח וצלמונע

א'-ג' – אנשי אפרים באים בטענות נגד גדעון על שלא קרא להם למלחמה{בתחילתה}. גדעון מפייס את אנשי אפרים ואומר להם: "הלא טוב עוללות אפרים{הענבים הפחות טובים הנלקטים בסוף}מבציר אביעזר{מהענבים הטובות הנלקטות בהתחלה}" כלומר הוא רוצה לומר – מה שאתם עשיתם{שלכדתם בסוף את עורב וזאב} יותר טוב ממה שעשתה משפחת אביעזר{שיצאה מההתחלה למלחמה}. בדברי פיוס אלה מונע גדעון מלחמת אחים.

ד'-ט' – גדעון רודף אחרי המדיינים גם לעבר הירדן המזרחי. הוא מבקש מאנשי סוכות ומאנשי פנואל לחם ללוחמים. הם מסרבים ואומרים: האם כבר תפסתם את זבח וצלמונע מלכי מדין, כך שתהיו ראויים שניתן לכם לחם?! גדעון עונה שאח"כ הוא יעניש אותם.

י'-י"ב – גדעון מכה את מחנה זבח וצלמונע שנמצא בקרקור, ותופס את זבח וצלמונע.

י"ג-י"ז – גדעון תופס נער מאנשי סוכות, והוא כותב לו רשימה של 77 שרים וזקנים של סוכות, וגדעון מכה אותם בקוצים. גדעון גם מנתץ את מזבח פנואל והורג את אנשי העיר.

י"ח-כ"א – לגדעון נודע, שהאנשים שנהרגו ע"י זבח וצלמונע בתבור הם בני משפחתו, ולכן הוא מחליט להורגם. הוא אומר לבנו בכורו יתר שיהרגם, והוא פוחד{כי הוא נער}. זבח וצלמונע מבקשים שגדעון יהרגם{כי ראוי שגיבור יהרוג גיבורים}, והוא עושה זאת. כ"ב-כ"ג – ישראל מבקשים מגדעון שימלוך עליהם, וגדעון מסרב ואומר, שלא הוא ולא בנו ימלכו עליהם, אלא ה' ימלוך עליהם.

כ"ד-כ"ז – גדעון מבקש מהעם שיתנו לו חלק משלל המלחמה. הוא עושה מזה אפוד

{זכרון לנס} ושם אותו בעופרה. מאוחר יותר בנ"י חוטאים, והופכים את האפוד לאלוהים.

כ"ח-ל"ה – מדיין נכנעים ויש 40 שנות שקט. לגדעון יש 70 בנים ממספר נשים, ויש לו

בן נוסף{אבימלך} שנולד מפלגשו שבשכם. לאחר מות גדעון ישראל שוב חוטאים בע"ז.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.

לעלוי נשמת רבקה חיה בת מרסל מסודי