הקדמה
נאמר בתחילת פרשת וארא (פרק ו):
ב. "וידבר אלקים אל משה, ויאמר אליו: אני ד'.
ג. וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל ש-די, ושמי ד' לא נודעתי להם.
ד. וגם הֲקִמֹתי את בריתי אִתם, לתת להם את ארץ כנען, את ארץ מְגֻרֵיהם אשר גרו בה".
יש לשאול: מדוע נאמר גם: "ארץ כנען", וגם: "ארץ מְגֻרֵיהם אשר גרו בה"? וכי איננו יודעים שאבותינו גרו בארץ כנען?
עוד יש לשאול: מדוע נאמר גם: "ארץ מגריהם", וגם: "אשר גרו בה"?
א. דברי רש"י בפרשת בא
תשובה לדבר רמוזה ברש"י בפרשת בא, בהביאו את פסוקנו.
נאמר שם בפרשת בא: "ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים, שלֹשים שנה וארבע מאות שנה" (יב, מ). כתב על כך רש"י: "אשר ישבו במצרים - אחר שאר הישיבות שישבו גרים בארץ לא להם.
שלשים שנה וארבע מאות שנה - בין הכל, משנולד יצחק עד עכשיו היו ארבע מאות שנה. משהיה לו זרע לאברהם - נתקיים: 'כי גר יהיה זרעך' (בראשית טו, יג), ושלשים שנה היו משנגזרה גזירת בין הבתרים עד שנולד יצחק.
ואי אפשר לומר בארץ מצרים לבדה [היו בני ישראל במשך ארבע מאות שנה], שהרי קהת מן הבאים [למצרים] עם יעקב היה (בראשית מו, יא), צא וחשוב כל שנותיו (קל"ג שנה - שמות ו, יח), וכל שנות עמרם בנו (קל"ז שנה - שם, כ), ושמונים של משה (שם ז, ז), לא תמצאם כל כך [אלא רק שלש מאות וחמישים שנה]!
ועל כרחך הרבה שנים היו לקהת עד שלא ירד למצרים, והרבה משנות עמרם נבלעים בשנות קהת, והרבה משמונים של משה נבלעים בשנות עמרם, הרי שלא תמצא ארבע מאות לביאת מצרים!
והוזקקת לומר על כרחך, שאף שאר הישיבות נקראו גרות, אפילו בחברון, שנאמר: 'אשר גר שם אברהם ויצחק' (בראשית לה, כז), ואומר: 'את ארץ מגוריהם אשר גרו בה' (שמות ו, ד).
לפיכך אתה צריך לומר 'כי גר יהיה זרעך' - משהיה לו זרע. וכשתמנה ארבע מאות שנה משנולד יצחק, תמצא מביאתן למצרים עד יציאתן מאתים ועשר שנה. וזה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך".
רש"י הביא את הפסוק שלנו, והוכיח משם "שאף שאר הישיבות נקראו גרות, אפילו בחברון".
כלומר: הפסוק שלנו בא להדגיש שאבותינו היו נחשבים כגרים גם כאשר הם היו בארץ כנען!
ואף על פי שהארץ הובטחה להם פעמים רבות, אבל כיון שהם לא שלטו בה, אלא הכנענים, לכן גם שנים אלו נחשבות בחשבון ארבע מאות השנים של הגרות!
ב. דברי הרמב"ן בפרשת וישב
כעין דברי רש"י אלה כתב הרמב"ן בתחילת פרשת וישב.
נאמר שם: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו, בארץ כנען" (בראשית לז, א).
גם שם יש לשאול: מדוע נאמר גם: "בארץ מגורי אביו", וגם: "בארץ כנען"? וכי איננו יודעים שיצחק אביו גר בארץ כנען?
לכאורה אפשר היה לומר שהתורה רצתה להדגיש שיעקב גר בארץ כנען, ולא בארץ פלשתים, בניגוד לנאמר על אברהם: "ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים" (שם כא, לד).
כעין זה הסביר הרמב"ן בפרשת חיי שרה את הפסוק "ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה וגו' היא חברון, בארץ כנען" (שם כג, יט): "לפי דעתי כי טעם הכתובים אינו אלא להזכיר כי היא ארץ כנען, לא ארץ פלשתים, כי מפני שאמר: 'ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים' (לעיל כא, לד), וכל מגוריו בארץ ההיא, בגרר ונחל גרר, ובאר שבע, ומשם לחברון, ומחברון לשם, על כן הזכיר כי חברון הוא בארץ הכנעני, היושב בהר ההוא, לא בארץ פלשתים הנזכרת לאברהם".
אבל גם לפי זה היתה התורה יכולה לקצר, ולכתוב רק: "וישב יעקב בארץ כנען", ומדוע היא כתבה גם: "בארץ מגורי אביו"?
כתב על כך הרמב"ן: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו - כי אמר שאלופי עשו ישבו בארץ אחוזתם, כלומר: הארץ שלקחו להם לאחוזת עולם. אבל יעקב ישב גֵר, כאביו, בארץ לא להם, אלא לכנען. והכוונה להגיד כי הם בוחרים לגור בארץ הנבחרת, ושנתקיים בהם 'כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם' (לעיל טו, יג), ולא בעשו, כי ביעקב לבדו יקרא להם זרע".
גם הרמב"ן הסביר שהפסוק בתחילת פרשת וישב בא להדגיש שאבותינו היו נחשבים כגרים גם כאשר הם היו בארץ כנען, אף על פי שהארץ הובטחה להם, אבל כיון שהם לא שלטו בה, אלא הכנענים, לכן גם שנים אלו נחשבות בחשבון ארבע מאות השנים של הגרות.
ג. דברי המדרש בשיר השירים
על הפסוק "קול דודי הנה זה בא, מדלג על ההרים, מקפץ על הגבעות" (שיר השירים ב, ח), אמרו חז"ל במדרש רבה שם: "קול דודי הנה זה בא - זה משה. בשעה שבא ואמר לישראל: 'בחדש זה אתם נגאלין',
אמרו לו: 'משה רבנו, היאך אנו נגאלין? והלא אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: 'ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה' (בראשית טו, יג), ועדיין אין בידינו אלא מאתים ועשר שנה'!
אמר להם: 'הואיל והוא חפץ בגאולתכם - אינו מביט בחשבונותיכם, אלא מדלג על ההרים. אין הרים וגבעות האמורין כאן אלא קיצים ועיבורין. מדלג על החשבונות ועל הקיצים ועיבורין, ובחדש הזה אתם נגאלין, שנאמר: 'החדש הזה לכם ראש חדשים'' (שמות יב, ב)".
לפי דברי רש"י (וכן לפי דברי הרמב"ן בפרשת וישב) נראה לומר שבאריכות שהאריך ד' בפסוק "וגם הקמתי את בריתי אתם, לתת להם את ארץ כנען, את ארץ מגריהם אשר גרו בה", ד' רמז למשה תשובה לשאלת בני ישראל: "היאך אנו נגאלין? והלא אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: 'ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה' (בראשית טו, יג), ועדיין אין בידינו אלא מאתים ועשר שנה'": גם השנים שבהן גרו אבותינו בארץ כנען, נחשבות כחלק מארבע מאות שנות גרות!
סיום
על אותו הפסוק בשיר השירים אמרו חז"ל בהמשך המדרש שם הסבר נוסף:
"קול דודי הנה זה בא - זה מלך המשיח, בשעה שהוא אומר לישראל: 'בחדש הזה אתם נגאלין',
אומרים לו: 'היאך אנו נגאלין? ולא כבר נשבע הקדוש ברוך הוא שהוא משעבדנו בשבעים אומות'?
והוא משיבן שתי תשובות, ואומר להם: 'אחד מכם גולה לברבריה, ואחד מכם גולה לסמטריה, דומה כמו שגליתם כולכם.
ולא עוד, אלא שהמלכות הזאת מכתבת טירוניא מכל העולם, מכל אומה ואומה כותי אחד, או ברברי אחד, בא ומשעבד בכם... וכאילו נשתעבדתם בשבעים אומות, ובחדש הזה אתם נגאלין'".
כלומר: חלקים שונים מעם ישראל גלו כל אחד למלכות אחרת, וכך יוצא שישראל גלו לשבעים מלכויות.
ועוד, שגם באותה מלכות יש אנשים מעמים שונים שמשעבדים בישראל, וגם זה נחשב שישראל גלו לשבעים מלכויות.
אשרינו שנגאלנו ממצרים, ומשעבוד שבעים האומות, ויהי רצון שכשם שאחרי שנגאלנו ממצרים גאולה גשמית, זכינו לבנין המשכן, ואחר כך לבנין בית המקדש, כך נזכה בקרוב לגאולה השלמה בביאת משיח צדקנו ובבנין בית מקדשנו.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
