המילה 'אֵיכָה' נזכרת לראשונה בתורה בפרשתנו, בתחילת דברי משה לישראל (א, יב): "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם". מילה זו נזכרת גם בהפטרת השבת, בפרק הראשון של נבואת ישעיהו (א, כא): "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה...", והיא גם הפותחת את מגילת 'איכה' שקוראים בציבור בתשעה באב. קשר משולש זה, בין המילה "איכה" בתורה, בנביאים ובכתובים, בפסוקים  הנקראים כולם בימים אלה – מתבטא במנהג של חלק מהעדות, לקרוא  פסוקים אלה במנגינת מגילת 'איכה'.

  מה משמעות המילה איכה'?

  בפשטות, נראה שהמילה 'איכה' היא מילת השאלה 'איך', או 'כיצד' בלשוננו. יש להעיר, שלמילה 'איך' ישנן משמעויות שונות, לפי ההקשרים השונים שבהן היא נאמרת, ובאותה מידה גם למילה 'איכה' ישנן משמעויות זהות לשלה:

  ניתן דוגמה למשמעות השאלה הפשוטה מספר שמואל (ב א, ה), שם נאמר: "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ אֵיךְ יָדַעְתָּ כִּי מֵת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ", והנער ענה לו ותיאר את הדרך שלפיה ידע את הדבר. כך מתפרשת גם המילה 'איכה', בהמשך החומש (דברים יח, כא), "וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה'", ולאחר שאלה זו יש הסבר כיצד ניתן לזהות נביא שקר.

   אך במקומות רבים אין המילה 'איך' או 'איכה' מבטאת שאלה 'תמימה', שמצפה לתשובה, אלא כוונתן לומר שהדבר כמעט בלתי אפשרי, אינו מתקבל על הדעת. צורה זו קיימת ביחס לעתיד וביחס לעבר:  

• ביחס למאורע עתידי, משמעות המילה היא שאלת-תמיהה, כמו לדוגמה בדברי יוסף לאשת פוטיפר (בראשית לט, ט): "אֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת". ובמילה 'איכה' (דברים ז, יז): "כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם".
• ביחס למאורע שאירע בעבר, המשמעות של השאלה היא הבעת תמיהה, הפתעה, איך ייתכן שקרה דבר כזה. כמו בהמשך דברי דוד לנער (שמואל ב א, יד): "וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד אֵיךְ לֹא יָרֵאתָ לִשְׁלֹחַ יָדְךָ לְשַׁחֵת אֶת מְשִׁיחַ ה'". ובמילה איכה (דברים לב, ל): "אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה...".

  כעת נשאלת השאלה – מאחר שאין חילוק בין המילים 'איך' ו'איכה' מצד משמעותן – מה משמעות תוספת האות ה"א במילה 'איכה'?

  'הכתב והקבלה' מתייחס בכמה מקומות למשמעות של תוספת האות ה"א לשמות ולפעלים. נראה מדבריו שבשניהם תפקיד הה"א לחזק את המילה: בשמות – לבטא מציאות חזקה יותר שלהם, באיכות או בכמות; ובפעלים – לבטא עשייה שלמה יותר, דהיינו עשייה ברצון גמור.

  על פי דברי 'הכתב והקבלה', ניתן להציע שהמילה 'איכה' מבטאת את שאלת ה'איך' – לפי מובניה השונים – באופן חזק ושלם יותר:

  כאשר מדובר בשאלה 'תמימה' – ייתכן שמשמעות השאלה היא רצון והתעניינות מרובה לדעת את התשובה. כאשר מדובר בשאלת תמיהה – אולי המשמעות היא להפליג בגודל השאלה, שאין סיכוי להתאפשרות מעשה כגון זה שמדובר בו, בעתיד. ואילו כאשר מדובר בפליאה על דבר שקרה – המשמעות היא הבעת תדהמה שבאה להדגיש שקרה דבר שאינו עולה על הדעת שהוא אמנם קרה.

  כעת ניתן להבין יותר את דברי ר' נחמיה, שאומר במדרש (בתחילת 'איכה רבה'): 'אין לשון איכה אלא לשון קינה'. לכאורה דבריו לא מובנים, שכן כאמור ראינו שהמילה 'איכה' משמשת גם כמילת שאלה 'תמימה', ויכולה להיאמר אפילו בהקשר חיובי! על פי מה שהתבאר, נראה שכוונת ר' נחמיה לומר שלשון 'איכה' שנאמרת ביחס לחורבן שקרה בעבר – אין משמעותה תמיהה בעלמא, אלא היא באה לחזק את הצער על מה שהיה ואיננו, שהרי זה תפקיד הקינה, והאופן שבו הקינה מעמיקה את הצער הוא על ידי הגדלת התמיהה, כיצד ייתכן שקרה דבר כזה.

  אולי לכן נקראת מגילת 'איכה' בשם זה, כיוון שזוהי מטרתה – להעמיק בנו את האבלות הראויה על ירושלים, כיוון שזהו שלב חשוב בדרך לגאולה, שכן כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.