ערכו של הבל

בתיאור לידתם של קין והבל, ניתן להבחין בהבדל משמעותי בין לידת קין לזו של הבל: "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן, וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה'! וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל".

הכתוב מתאר עניין והתפעלות סביב לידת קין, כפי שהתבטא בקריאת שמו וטעמה, ולעומת זאת לידתו של הבל מתוארת כמאורע משני בחשיבותו, על כל פנים בעיני אימו, כפי שניתן לראות ממספר נקודות:

• הלשון "וַתֹּסֶף" מורה על כך שזו 'תוספת' הטפלה לקין שהוא העיקרי.
• עוד לפני הזכרת שמו, מוזכר (ללא צורך לכאורה) שהוא "אָחִיו" של קין.
• אף שמו אינו מנומק, ומשמעותו עצמה מורה על עניין זה – הבל, דבר שאין בו ממש.
• גם לא נֶאמר שכך חווה קראה את שמו, אלא כביכול כבר כשנולד זה היה שמו; מעצם לידתו כך נתפסה מהותו בעיני הסביבה – הבל.

ניתן להבין פער זה בין יחס חווה ללידת קין לבין יחסה ללידת הבל, בכך שההתפעלות והרושם הגדולים שהיו סביב לידת קין, נבעו מכך שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה שהתממש התרחיש הלא מובן מאליו, של יצירת חיים חדשים על ידי אדם. בנוסף לכך, קין – מלבד ערכו העצמי בתור אדם, היווה גם דור נוסף שמבטיח את המשכיות האנושות; אך הבל, מלבד ערכו העצמי אין בו חשיבות כשל קין, שהרי משנולד קין הדור הבא כבר קיים, ומבחינה זו הבן הנוסף הוא חסר משמעות, הבל. ייתכן שגם קין עצמו אימץ מבט כזה על היחס בינו לבין אחיו, ומחמת כך עשה מה שעשה.

אולם, נראה כי צורת הסתכלות זו של חווה משתנה בהמשך הפרשה, והיא לומדת להכיר בערכו העצמי של כל אדם מצד מי שהוא: בלידת שת, מתאר הכתוב: "וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן". בכך ניתן לזהות שינוי בתפיסתה של חווה את משמעות הקיום האנושי: ערכו של אדם אינו נקבע על פי התפקיד שהוא ממלא בהמשכיות הדורות, אלא על פי אישיותו ומעשיו; כל אדם באשר הוא, הינו 'קניין' ולא 'הבל', ויש לו ערך מצד עצמו ותפקיד מיוחד שנועד עבורו. רק מתוך תפיסה כזו ניתן לומר "שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל" – הבל אינו מיותר, ואם הוא נהרג הרי שמקומו עומד חסר ומיותם, וקיים צורך למלא אותו על ידי 'זרע אחר' שיעמוד תחתיו.

מה הביא לשינוי זה בתפיסתה של חווה? ייתכן שרק משעה שגדלו קין והבל, וכל אחד מהם עיצב את אישיותו באופן שונה ועסק בתחום אחר, היה ניכר שבין לזה ובין לזה ישנה חשיבות עצמית, ואין אחד ממלא את מקומו של האחר. אפשר שהבנה זו הודגשה יותר בעקבות רצח הבל, שאז חסרונו וחסרון התפקיד שמילא בעולם היו ניכרים ומורגשים היטב. לעיתים דווקא מתוך החיסרון ניכר ערכו של מה שנחסר.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.