החזון הגדול והדרך הארוכה
ראשית פרשת לך לך מבטאת מצד אחד את האידאל הגדול, ומאידך, יש ביטוי חד לכך שהדרך למימוש ארוכה מאוד. יש משהו תמים בפנייה הראשונית של הקב"ה לאברהם: 'לך לך... ואעשך לגוי גדול... ונברכו בך...' ומיד אברהם מתחיל לממש, עובר ממקום למקום, וקורא בשם ה'.
אך מהר מאוד יש תפנית, לא הכל מסתדר לפי התכנית האידיאלית. מבחן: 'ויהי רעב בארץ'. קשה! מה עושים? אברהם יורד מצרימה. הרמב"ן טוען שזו טעות וכישלון. ובגלל הכישלון הזה יש עיכובים חמורים לדורות. חריף! לא פשוט. מתברר שהמציאות אין לה כנפיים כמו לחזון.
אם נחזור להתחלה, באמת התוצאה הזו נרמזה על ידי הקב"ה כבר במילים הראשונות לאברהם: 'לך לך'. שואלים חז"ל מה הכפילות? ואחת התשובות: 'אפילו מאה פעמים'.
צרור לא ייפול ארצה מהחזון האלוקי, אך הדרך אליו רוויה בירורים, נפילות וקימות, צמיחות מתוך משברים, לימוד בדרך הקשה, ירידות לשם עליות. אפילו מאה פעמים - ויותר. חזון גדול, עם דרך מיוחדת, שהיא עצמה חלק מבניין הגודל של החזון. מעשה אבות סימן לבנים.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
