השורש העליון של המידות

השורש של מידות הרחמים מצוי עמוק עמוק בעולמות עליונים. במדרש פסיקתא רבתי (פיסקא טז - קרבני לחמי) מצויה אמירה מבהילה – יג' המידות כתובות כביכול על גבי השכינה: "אמר ר' סימון: י"ג מידות רחמים כתובים בהקב"ה. הדא הוא דכתיב [=זהו שכתוב]: 'ויעבר ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום וחנון [וגו'] נצר חסד לאלפים נושא עון ועובר על פשע וחטאה ונקה'". נראה שכוונת המדרש היא שהקב"ה עבר כביכול על פני משה, ומה שהשיג משה בפועל, אלו יג' מידות הרחמים.

גודל כוח הסליחה של מידות הרחמים

במדרש פרקי דרבי אליעזר (פרק מה) מבארים חז"ל כי למרות שיג' המידות נאמרו בהקשר של כפרה על חטא העגל, כוח המחילה הטמון בהן גדול אלפי מונים. במעמד גילוי המידות ניתן כוח לכפר על כל חטאי ישראל מאז ומעולם: "אמר משה לפני הקב"ה: רבון כל העולמים! סלח נא לעון העם הזה. אמר לו [הקב"ה]: משה! אילו אמרת: סלח נא לכל עונות של ישראל עד סוף כל הדורות, העת ההיא היתה עת רצון, וכן הוא אומ' בעת רצון עניתיך. אלא [הואיל ו]אמרת: 'סלח נא לעון העם הזה' – על מעשה העגל, הרי הוא כדבריך, שנאמר: 'ויאמר ה' סלחתי כדבריך'".

רבינו בחיי (שמות לד) מבאר כי מידות הרחמים הן הכוח העיקרי המצוי בידינו לבקשת רחמים מאת ה': "וצריך אתה לדעת כי כל המבין שלש עשרה מדות ויודע פירושן ועקרן ומתפלל בהם בכוונה, אין תפלתו חוזרת ריקם, אלא אם כן היו בידו עבירות שמעכבות זה. והנה בזמן הזה שאנחנו שרויים בגלות ואין לנו כהן גדול לכפר על חטאתינו, ולא מזבח להקריב עליו קרבנות, ולא בית המקדש להתפלל בתוכו, לא נשאר לנו לפני ה' בלתי אם תפלתנו וי"ג מדותיו, ומתוך י"ג מדות אלה למדנו סדרי תפלה ובקשת רחמים מאת אדון הכל יתעלה".

י"ג המידות הן ההנהגה העיקרית של הקב"ה בעולם

במדרש תנחומא (שלח, הוספה סימן יד) נאמר: "באותה שעה היה מבקש עליהם, אמר לו: בבקשה ממך הודיע אותי באיזה מדה את נוהג בעולמך, שכן הוא [=משה] אומר: 'הודיעני נא את דרכיך ואדעך וגו'' (שמות לג, יג). אמר לו הקדוש ברוך הוא: במידת רחמים אני נוהג בעולמי, שנאמר: 'ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת'". חז"ל מלמדים אותנו כי מחילת אותו החטא של אותה השעה לישראל כרוכה היתה בירידת הבנה חדשה של סדרי ההשגחה האלוקית הכוללת. המידות שגילה ה' למשה אינן 'אגף' אחד בלבד מתוך דרכי השלטון של מעלה, אלא זוהי תמצית הנהגות ה' בעולם בכללו. אלו הן ההנהגות הראשיות של הקב"ה בעולמו".

הופעת י"ג מידות בתנ"ך

ניתן לראות עד כמה מרכזי הוא גילוי י"ג המידות למשה, באמצעות סקירת הופעות המידות הללו ברחבי בתנ"ך. גילוי מידות הרחמים למשה, מהווה בסיס ומקור לתפלותיהם של הנביאים לה' מצד אחד, ולקריאתם לתשובת ישראל מצד שני.

בשמונה מקומות בתנ"ך מופיעות מידות הרחמים (לא מנינו בזה את המקומות בהן מופיעה מידה או שתים בלבד, כגון: "חנון ורחום ה'" (תהלים קיא); "חנון ורחום וצדיק" (תהלים קיב), ועוד):

• בחטא המרגלים משה רבנו משתמש במידות שאותן לימד אותו הקב"ה בחטא העגל (במדבר יד, יז-יט): "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר: ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נֹשֵׂא עָוֹן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל  שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים:  סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה"

בתפילה זו של משה לא נזכרות המידות הבאות: ה' (השני), א-ל, רחום וחנון, ואמת, נוצר חסד לאלפים, וחטאה. אולם באמת נראה שהמידה אל היא הנזכרת בפתיחת דברי משה: "ועתה יגדל נא כח ה'"....

• בתהלים פו, (יג-טז) אומר דוד: "כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה: אֱלֹהִים זֵדִים קָמוּ עָלַי וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם:  וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:  פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ".
• בתהלים קג דוד אומר: "לְדָוִד בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ: בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו:  הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי:  הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים:  הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי:  עֹשֵׂה צְדָקוֹת ה' וּמִשְׁפָּטִים לְכָל עֲשׁוּקִים:  יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו:  רַחוּם וְחַנּוּן ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד:  לֹא לָנֶצַח יָרִיב וְלֹא לְעוֹלָם יִטּוֹר:  לֹא כַחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ גָּמַל עָלֵינוּ: [וממשיך ומגדיר שהמידות נובעות מגדלות ה': ] כִּי כִגְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ גָּבַרר חַסְדּוֹ עַל יְרֵאָיו:  כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ:  כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחַם ה' עַל יְרֵאָיו:  כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ:  אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּןן יָצִיץ:  כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ:  וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו וְצִדְקָתוֹ לִבְנֵי בָנִים:  לְשֹׁמְרֵי בְרִיתוֹ וּלְזֹכְרֵי פִקֻּדָיו לַעֲשׂוֹתָם:  ה' בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה:  בָּרֲכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ:  בָּרֲכוּ ה' כָּל צְבָאָיו מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ:  בָּרֲכוּ ה' כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה'".
• בתהלים קמה (ז-ט) אומר דוד שהבריות ישבחו את טוב ה' וצדקתו באמצעות הזכרת מידות רחמיו: "זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ: חַנּוּן וְרַחוּם ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד:  טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו".
• יואל (ב, יב-יג) קורא לתשובת ישראל על בסיס מידות מתוך היג': "וְגַם עַתָּה נְאֻם ה' שֻׁבוּ עָדַי בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְצוֹם וּבִבְכִי וּבְמִסְפֵּד: וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל ה' אֱלֹהֵיכֶם כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה".

ביואל לא נזכרות המידות: ה' (אחד מהם), ואמת, נוצר חסד לאלפים. [נראה ש"וניחם על הרעה" כולל את המידות האחרונות: "נושא עוון ופשע וחטאה ונקה"].

• יונה הנביא (יונה ד, ב) מזכיר לה' כי סליחתו היתה צפויה מראש מחמת מידות רחמיו: "וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה' וַיֹּאמַר: אָנָּה ה' הֲלוֹא זֶה דְבָרִי עַד הֱיוֹתִי עַל אַדְמָתִי עַל כֵּן קִדַּמְתִּי לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה". אזכור זה של י"ג המידות מיוחד בכך שאין כאן תפילה ואף לא קריאה לתשובה, אלא כמעט להיפך – התרעמות של הנביא על כך שמידות הרחמים הן השולטות באופן קבוע וקשיח בהנהגת ה', אף כשלמראית עין, מדובר במקרה שאין להפעיל בו את רחמי הקב"ה.

ביונה לא נזכרות המידות – ה, ה, א-ל, ואמת, נוצר חסד לאלפים.

• בתחילת ספר נחום מזכיר הנביא את מידות ה' – הן לנקמה והן לרחמים: נחום א, א-ג: "מַשָּׂא נִינְוֵה סֵפֶר חֲזוֹן נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי: אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם ה' נֹקֵם ה' וּבַעַל חֵמָה נֹקֵם ה' לְצָרָיו וְנוֹטֵר הוּא לְאֹיְבָיו: ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל כֹּחַ וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה ה' בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו".

נראה שבמילים "וגדל כוח" מתכוון בעצם נחום למידה "א-ל".

• נחמיה התפלל לקב"ה להושיע את ישראל בדוחקם, ובתוך תפילתו הזכיר את מידות רחמי ה' (נחמיה ט): "...וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּהֶם וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם וַיִּתְּנוּ רֹאשׁ לָשׁוּב לְעַבְדֻתָם בְּמִרְיָם וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְלֹא עֲזַבְתָּם... וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא עֲשִׂיתָם כָּלָה וְלֹא עֲזַבְתָּם כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה...".

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.