[1] פסיקתא רבתי מג. הגרי"ז על הרמב"ם בית הבחירה פ"ב, ה"ב אומר שאדם הקריב ביום שנברא.

[2] מדרש תהילים (בובר) מזמור ט ד"ה ז.

[3] מדרש תהילים (בובר) מזמור ט ד"ה ז.

[4] שמות רבה (וילנא) פרשת כי תשא, פרשה מ סימן ג.

[5] בבלי מגילה יד ע"א ברבינו חננאל , וברש"י שם.

[6] פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא יב: בחדש השלישי, "תפוח עקיבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה".

[7] זוהר מנוקד ח"ב דף ע.

[8] בניהו בן יהוידע, ראש השנה טז ע"ב.

[9] באם היה מתאפק היה יכול לאכול מעץ הדעת. רק באותו היום נאסר לאדם לאכול. מעשי ה' מעשי בראשית פרק טז (פרשת בראשית):

"אבל הדברים מבוארים כאשר אמרנו, שלא היה אסור הפרי ההוא רק באותו יום, והעד הנאמן על זה מ"ש דוד: (תהילים נא, כא) אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו, שביאר בזה ביאור מספיק שלא היה התרעומות רק על שלא לן ביקר שהיה אותו היום".

[10] בבלי, סנהדרין קז ע"א: "ראויה היתה בת שבע בת אליעם לדוד מששת ימי בראשית, אלא שבאה אליו במכאוב. וכן תנא דבי רבי ישמעאל: ראויה היתה לדוד בת שבע בת אליעם, אלא שאכלה פגה".

[11] בראשית רבה (וילנא) פרשה כב סימן יג. וראה ויקרא רבה (וינא) פרשת צו פרשה י. שפתי כהן בראשית ג, יב.

[12] ילקוט שמעוני תהלים רמז תרל: "אמר ר' שמואל ארבעה מזמורים שהיה לאדם הראשון לאמרן - אמרן דוד, אלו הם: 'לה' הארץ ומלואה', ולמה היה צריך אדם הראשון לאמרו שבשבילו נברא העולם על מלואו. 'השמים מספרים כבוד אל', ולמה היה צריך לאמרו שהוא ראה אותן תחלה. 'מזמור שיר ליום השבת' שהשבת פנתה אותו מן הדין, ו'למנצח אל הנחילות', שהנחיל את העולם תחלה." בבלי בבא בתרא יד ע"ב.

[13] ילקוט שמעוני שמואל ב' רמז קנג, ד"ה: 'ויהי רעב'.

[14] אברבנאל שמו"ב יד: אדה"ר לא הרג את קין שהרג את הבל, וכן דוד לא הרג את אבשלום שהרג את אמנון ולמד זאת מאדם הראשון.

[15] ערוך לנר, בבלי סוכה כו ע"ב: "...והנה גבי דוד היו ב' הטעמים דרצה לתקן חטא אדם הראשון שהביא מיתה לעולם כמבואר בזוהר".

[16] פרקי דרבי אליעזר פ' יח. "העשה לו עזר כנגדו" = דוד ע', שפתי כהן בראשית ו ,ד. זוהר כרך א פרשת וישלח דף קסח עמוד א: "כיון דברא אדם הראשון אמר הא ודאי קיומיה ומאדם קדמאה הוו שבעין שנין דאתקיים דוד מלכא בעלמא".

[17] פסיקתא רבתי פרשה מ. וראה גם הר"ן על הרי"ף מסכת ראש השנה דף יב ע"ב: "אמר דוד: רבון העולמים אילמלא שדנת אדם הראשון בשעה שאכל מן האילן לא חיה אפילו שעה אחת והתקנת עמו ברחמים כך התקנת עמי".

[18] מועד לכל חי י, תצוה.

[19] ערוך לנר, בבלי סוכה כו.

[20] המסורה מציין פעמיים בתנ"ך ארץ ושמים בסיום הבריאה ולקראת סיום ספר תהילים של דוד.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.