לאור כל המבט שנפרס בפנינו, ניתן לשוב ולהבין את ההקדמה למגילת רות – "ויהי בימי שפוט השופטים". במגילת רות מתהוה ונולדת הדרך המקורית להולדת מלך שאינו פרי של סדרים אנושיים. סדר הופעתה הוא בהיווצרות שאינה מובנת מאליה ויש בה אף פלאיות בהקמת מלך מבית יהודה.

בלימוד ספר שמואל עלול להתקבל רושם ששורש המלכות בישראל נעוץ בבקשת העם שבעקבותיה הומלך שאול, ורק לאחר מכן – בעקבות אי הצלחתו – הגיע דוד. אך במגילת רות מתפרש שהקב"ה עסק בבניית שושלת המלכות באופן הרצוי בעיניו כבר זמן רב קודם לכן. המגילה מגלה כי קיים אפיק המוביל באופן ישיר מאבצן בסוף תקופת השופטים ועד דוד.

מגילת רות יוצרת ציפייה מפורשת (אצלנו – לומדי המגילה) כי המאורעות המהותיים המתוארים בה שנערכו בימי 'שפוט השופטים' יובילו אל איש משבט יהודה הנקרא דוד והוא יבנה את בית ישראל. משמעות הדבר היא שזמן לא רב לאחר אבצן – בזמן נכדו, היתה אמורה לקום המלכות על פי עצת ה'. מדובר במהלכים שהתרחשו בבית לחם, ונראה שלא רבים מתוך העם הבינו את משמעותם. במגילת רות מקנה לנו אפוא שמואל הנביא את המבט העוקב אחר רצון ה' מלכתחילה. מבט זה יודע לצפות כבר מדור אבצן להגיע למילוי תביעת המלכות על ידי דוד בחיר ה'.

יתכן שכאשר הוכיח שמואל את ישראל על בקשת המלך (שמואל א, ח), הוא ידע את מעשה ה' שהתרחש במגילת רות ומכשיר את מלכות ה' הקרובה מזרע בועז[1]. הוא ידע כי בקשת ישראל מחמיצה את התהליכים שהתרקמו זה כמה דורות במשפחת יהודה. אם ידע זאת, כעסו על ישראל שמבקשים מלך אחר מובן באור חדש.

לדורות, יודעים אנו במסורת חז"ל (בבא בתרא יד, ב) כי שמואל כתב את שני הספרים: ספר שופטים ומגילת רות. בשני הספרים הללו מצויים שני תיאורים מקבילים של צמיחת המלוכה: בספר שופטים מתוארת צמיחת הכנת האומה למלך, כשבמרכזה עומד הצורך באחדות ובכך ביעור רעות תקופת השופטים מקרבה. במגילת רות צומח המשיח בחיר ה'. על פי האמת אין סתירה בין שני התהליכים – דוד המלך אמור היה למלוך ולמלא בדרכיו הנשגבות גם את הצורך לאחד את האומה ולהגדיל את כוחותיה החומריים. זו הדרך הרצויה בה היו ראויים ישראל לילך. אולם הליכה אחרי הבניין שנבנה על ידי שופטי יוסף בספר שופטים גרידא, מבלי לחכות ולהקשיב לרצון האלוקי שעדיין לא התגלה – מובילים בסופו של דבר למלכות שאול.

ממבט על שני הספרים יחדיו מתברר בבהירות כי הדרך העדיפה היא מינוי מלך שיהיה פרי של שני התהליכים גם יחד. בספר שמואל מתואר כיצד ממנה שמואל הנביא את שאול המלך באי רצון. מלכות שאול אכן נכשלת לבסוף ולאחר מכן ממנה שמואל את המלך שאותו הוא מכנה "איש כלבבו" של הקב"ה. במקביל, במגילת רות מתאר שמואל סיפור מפליא של חסד ושל טוב בימי אבצן, וחותם את הספר בציון ברור של המהלך אליו אמור סיפור זה להוביל – לאישיות המיוחדת של דוד. אם כן, מלכות דוד העומדת בפסגת מגילת רות, היא שבאמת מתחילה להיבנות בספר שופטים.

[1] ברור כי שמואל לא ידע שדוד הוא המלך שאליו מכוון תהליך זה, שהרי מאוחר יותר מבואר כי שמואל איננו יודע מי מהבנים של ישי הוא בחיר ה'. ממילא ברור כי מגילת רות טרם נתגלתה בשלימותה לשמואל. אולם יתכן מאד כי יודע היה שמואל הנביא כבר מתחילה כי עשר דורות ישנם בשושלת יהודה מפרץ ועד לבן שיבחר למלך. יתכן כי שמואל הבין שנישואי רות לבועז שהיה מזרע יהודה וממשפחת פרץ, יביאו להצמחת מלכות יהודה בקרוב.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.