תשובת הרב יוסף שילר
שלום,
א. השאלה מסתמכת על פירושם של רוב המפרשים (רש"י, רד"ק, רלב"ג, מצודות) שהפסוק מדבר על נבואה קדומה שסנחריב יחריב את כל האומות. חלק מהמפרשים לא פירשו כך (תרגום יונתן, מהר"י קרא, מלבי"ם, ועיין בילקוט מעם לועז פירוש נוסף בשם רס"ג). במדרש רבה (ויקרא ה ג) פירשו שהיתה גזרה קדומה אך לא נבואה. אם כן השאלה היא לשיטת המפרשים כפירוש הראשון.
ב. גם לשיטת המפרשים שמדובר בנבואה על החרבת האומות יש להבחין בין שני התיאורים 'למרחוק' ו'למימי קדם'. רש"י והרלב"ג מפרשים שרק התיאור 'למרחוק' נאמר על נבואה זו ואילו 'למימי קדם' נאמר על מחשבתו של הקב"ה ביחס לאומות או לסנחריב. התיאור 'למרחוק' אינו מדבר על מתפרש בהכרח על זמן רב מאוד. לכן אומר רש"י בישעיה שהכוונה ל'יותר משבעים שנה'. אמנם לפירוש רד"ק והמצודות אין לחלק בין התיאורים שהרי פירשו 'כפל הדבר במלים שונות'.
ג. לשון רש"י בישעיה (ובלשון דומה במלכים) היא: "גזרה היא מלפני זה שנים רבות שתהיה אתה פורע פורענות מן העכו"ם כעניין שנאמר 'הוי אשור שבט אפי' ". אין הכרח לומר שכוונת רש"י שנבואת 'הוי אשור' היא נבואה קדומה, אלא שנבואה זו חוזרת על מה שהיה ידוע מקדם בנבואה אחרת שזהו תפקידם של אשור.
ד. בהמשך דברי רש"י שם הוא מפרש שהנבואה הקדומה היא נבואת עמוס שהיתה יותר מ70 שנה לפני כן. אומנם בנבואה זו לא מדובר בפירוש על אשור אלא על גלות ישראל ולכן רש"י מפרש 'מאז יש לך לשמוע שעשיתי והכנתי פורענות זו' כלומר שחורבן האומות משתמע ונלמד מהנבואה על חורבן ישראל.
כדי לבאר את דברי רש"י יש להבין מה משמעות מעשהו של סנחריב בהחרבת האומות. הגמרא אומרת שסנחריב בלבל את כל האומות. כלומר שהגלה את כל האומות ממקומם והביא אחרים במקומם כפי שעשה אחר כך במלכות ישראל. התורה מקשרת בין הסדר שבו כל אחת מהאומות נמצאת במקומה לבין הסדר של עם ישראל: "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל". אם כן גם החרבת הסדר הזה ע"י בלבול האומות קשורה עם החרבת הסדר של עם ישראל כאשר הוא גולה מארצו. לכן אומר רש"י שמנבואת עמוס על גלות ישראל יש ללמוד שכל האומות עתידות להחרב.
ניתן להוסיף ולומר שישעיהו פירש את נבואתו של עמוס. ברצף הנבואות מפרק ז' עד י' שבו כלולה הנבואה 'הוי אשור שבט אפי' אנו לומדים על הקשר שבין חורבן ישראל וחורבן כל האומות על ידי סנחריב. אמנם נבואת ישעיהו לא היתה 'מרחוק' אך היא רק מבררת את מה מכלול כבר בנבואת עמוס.
ה. יש להוסיף שתהליך זה קשור בהכרח עם מלכותו של סנחריב. בספר דניאל ובדברי חז"ל מתואר סדר של 'ארבע מלכויות' שמולכות בעולם. חז"ל מבארים שמלכותם מתחילה כאשר מלכות ישראל נחרבת. המהר"ל מבאר שכל אחת מארבע המלכויות היא כפולה והמלכות הראשונה כוללת את אשור ובבל. אם כן האימפריה של מלכות אשור שנוצרה ע"י סנחריב היא תחילת התהליך של ארבע מלכויות.
לעומת מלכות ישראל ששולטת בעולם (כפי שהיה בימי שלמה) דווקא כאשר כל עם נמצא במקומו כדברי הפסוק לעיל, מלכויות הגויים על כל העולם אפשריות רק כאשר העמים אינם במקומם, כיוון שאז העמים מאבדים את הגדרתם העצמית ומסכימים להתבולל ולהכלל במלכות הכללית. לכן מלכותו הכללית של סנחריב נוצרת יחד עם התהליך של בלבול האומות.
לפי הסבר זה אפשר לומר שהפסוק רומז לנבואה הקדומה על ארבע מלכויות שרמוזה כבר בפסוק הראשון בתורה וכן בברית בין הבתרים ועוד. העובדה שיהיו מלכויות כאלו מכריחה לומר שכל האומות עתידות לגלות ממקומם ולהחרב.