סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה | |
---|---|---|---|---|---|
שו"ת |
הקץ של דניאל - חותם הקיצים בתנ"ךבקשר לסוגיית חישובי הקץ בספר דניאל: א. יש לשאול:... |
הרב יואב אוריאל |
|
||
שו"ת |
ההבדל בין חגי זכריה ומלאכי לבין דניאלבמה חגי זכריה ומלאכי עדיפים על דניאל |
הרב יוסי ברינר |
|
||
שו"ת |
ארבע מלכויותאני שואלת שאלה בסיסית ואולי מפורסמת, אבל אם תוכלו... |
הרב איתן שנדורפי |
|
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
בקשר לסוגיית חישובי הקץ בספר דניאל:
א. יש לשאול: מה הענין? אם רוצים לחתום את הדבר ולא לגלות אז לחתום לחלוטין ולא לגלות בכלל, אבל לגלות את הקץ באופן שאף אחד לא מבין - זה ממש מוזר.
ב. משמע בדניאל שיש להסתיר את הענין ולא לגלות אותו, אז מדוע המפרשים טורחים להסביר וללכת נגד הוראת הפסוקים (בפרק ז זה אף נגד הוראת המלאך המצווה את דניאל לחתום הדברים ולא לגלותם)?
תודה רבה ולילה טוב.
בפרקים האחרונים של ספר דניאל, מתגלים לו חזונות קץ הגלות. חזונות אלו כוללים מספרים וחישובים שונים, לדוגמה: "וַיֹּאמֶר אֵלַי עַד עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְנִצְדַּק קֹדֶשׁ" (ח, יד); "שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל עַמְּךָ וְעַל עִיר קָדְשֶׁךָ לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע ולחתם וּלְהָתֵם חַטָּאת... לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלִַם עַד מָשִׁיחַ נָגִיד שָׁבֻעִים שִׁבְעָה וְשָׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה רְחוֹב וְחָרוּץ" (ט, כד). חזונות אלו קשים מאד לפיענוח. הם נאמרים באופן סתום, ומוגדרים על ידי המלאכים כחזונות סתומים - "וְאַתָּה סְתֹם הֶחָזוֹן כִּי לְיָמִים רַבִּים" (ח, כו); "וַיֹּאמֶר לֵךְ דָּנִיֵּאל כִּי סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים עַד עֵת קֵץ" (יב, ט).
ממילא יש להבין – מהו תפקיד חשבונות הקץ אם הם סתומים וחתומים?
לשם הבנת הענין יש להעמיד מול עינינו את התופעה הכללית של חזונות בתנ"ך. החל מתחילת התנ"ך ולאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל, הקדים הקב"ה בתקופות שונות את נבואותיו להיסטוריה. כל דור בתנ"ך עמד תחת מסגרת שהתוותה הנבואה והודיעה את התוואי שבתוכו ימוקמו המאורעות בעתיד. אין אנו מדברים כאן על נבואות המנבאות על מאורעות השעה, או על התוצאה שתגיע בזמן קרוב בעקבות המאורעות שכבר התרחשו. הכוונה לחזונות רחוקים הנוגעים למספר דורות קדימה. לעתים הכילו חזונות אלו קיצים הנקובים במספר שנים, ולעתים הכילו פרטים אחרים מתוך המאורעות שעתידים להגיע.
א. [הקב"ה הזהיר את אדם הראשון כי ימות אם יאכל מעץ הדעת. בעקבות האכילה הודיע לו על קללת הארץ, וכי האדם יגיע לכיליון - "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ... עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית ג, יז). משם והלאה מחכה האנושות לזמן שבו תבוא לידי ביטוי ארירות האדמה והאנושות תכלה] [1].
ב. ככל שעברו השנים, והאנושות הוסיפה לחטוא, היה ברור כי הפורענות קרובה. בימי למך (אבי נח) הודיע הקב"ה את הקץ הבא: ארירות האדמה תגיע בקרוב לכדי מצב חמור וקשה, והבן שלו – נח, ינחם את האנושות מפורענות זו – "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'" (בראשית ה, כט. הראב"ע מבאר שהיתה זו נבואה שנאמרה ללמך, או שידע זאת בדרך החכמה).
ג. נח אכן נולד והיה צדיק. כאשר היה נח בן ארבע מאות ושמונים, הודיע לו הקב"ה כי כעבור מאה ועשרים שנה יגיע מבול אם בני האדם לא ישובו - "וַיֹּאמֶר ה' לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה" (בראשית ו, ג. על פי הפירוש השני ברד"ק שם, דברים אלו של הקב"ה נאמרו לנח).
ד. נח שרד את המבול ומבניו הוקמה האנושות מחדש. עם היציאה מן התיבה הודיע הקב"ה לנח את התוואי הראשי של מאורעות בניו: שם יגבר על כנען וכנען יהפוך לעבד שלו - "אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו. וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ (בראשית ט, כה-כו). כלומר למרות שהכנעני מתפשט ונפוץ ("וְאַחַר נָפֹצוּ מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי" – שם י, יח) יש לצפות לזמן שבו מישהו מזרע שם יגבר על בני כנען.
ה. אברהם החל להיות 'נשיא אלוקים' בארץ של הכנעני ("והכנעני אז בארץ"). בכך הוא החל להגשים את החזון שאמר נח. בימיו התווה הקב"ה את המשך ההיסטוריה למשך מאות שנים – ישראל יגדלו, יגלו למצרים ומקץ ארבע מאות שנה, כאשר יגיע דור רביעי (של הכנענים) ישובו ישראל לארץ.
ו. בימי משה הסתיים קץ ארבע מאות השנה ("וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" – שמות יב, מ). בימיו הודיע הקב"ה את הקץ הבא – לאחר שימות תהיה נסיגה מוסרית קשה. ישראל יעזבו את ה' ועל כן יפגעו בהם צרות רבות – "הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ: וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת" (דברים לא, טז-יז). בשירת האזינו אשר נכתבה לאותו הדור מודיע ה' כי לאחר הצרות, יושיע הקב"ה את ישראל למען שמו, עם הגעת הקץ כמוס החתום בידו (לב, לד-לו): "הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי[2]. לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ. כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב... הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ". ברור מאליו כי משה מדבר על מה שנקרא לבסוף תקופת השופטים. זהו הדור החוטא שקם לאחר מות משה (ויהושע תלמידו), ולבסוף הושיעם ה' לא מחמת צדקתם אלא למען שמו. כוונת המילים: "ואפס עצור ועזוב" היא שישראל יהיו למשיסה כל עוד לא יהיה להם מלך ומושל (רש"י). בכך מורה מצביע משה ישירות על דור השופטים, והוא גם משרטט את סיומו – דור זה ימשך כל עוד לא יקום מלך בישראל.
ז. הישועה הסופית מצרות דור השופטים הגיעה בימי שמואל. כאשר ה' מודיע לשמואל על שאול: (שמואל א ט, יז): "הִנֵּה הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ זֶה יַעְצֹר בְּעַמִּי" הוא בעצם הצביע במדויק על כך שהקץ שנאמר למשה בהאזינו הסתיים. הואיל ותם חזון משה, בתחילת ימי שמואל הודיע הקב"ה את התוואי הבא של תולדות ישראל – הקב"ה הודיע לעלי על ידי נביא כי משפחת הכהונה שתחליף את בית עלי תעמוד לפני המלך שיהיה משיח ה' - "הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְגָדַעְתִּי אֶת זְרֹעֲךָ וְאֶת זְרֹעַ בֵּית אָבִיךָ... וְזֶה לְּךָ הָאוֹת אֲשֶׁר יָבֹא אֶל שְׁנֵי בָנֶיךָ אֶל חָפְנִי וּפִינְחָס בְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם. וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה וּבָנִיתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן וְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי מְשִׁיחִי כָּל הַיָּמִים" (שמואל א, ב). זוהי למעשה הודעה על כך שלאחר מאות שנים בלא מלך לישראל, יקום בטווח זמן קרוב המלך שימונה מטעם הקב"ה ויזכה למלכות נצחית.
ח. המשיח שבו בחר ה' הוא דוד. כאשר דוד קם, הודיע לו הקב"ה את התוואי של המשך קורות ישראל – בנו של דוד ימשיך אותו, ותקום ממנו מלוכת נצח. בנו יזכה לבנות את בית המקדש - "כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ. הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם" (שמואל ב ז, יב-יג). הקב"ה ממשיך ומודיע כי יתכן ויופיעו חטאים במלכות שלמה, ואז תהיה נפילה למלכותו - "אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם"[4] (שם, יד). אמנם לא תהיה זו מפלה שתכריע את מלכות בית דוד, אלא מלכותו תימשך לנצח - "וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מִלְּפָנֶיךָ: וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם" (שם, טו-טז).
ט. מלכות שלמה אכן קמה, ובהתאם לחזון דוד - מחמת חטאו נקרעה ממנו המלכות בימי רחבעם בנו. אז הציב הקב"ה את החזון הבא. עם קריעת מלכות דוד בידי ירבעם, הודיע לו הנביא כי יום יבוא ויקום מלך מזרע דוד שיקרא יאשיהו, והוא יהרוס את המזבח. קץ זה שם את ימי החוזק של מלכי ישראל בתוך מסגרת זמנים שיש לה קץ וסוף – בסופו של דבר תגבר מלכות דוד על מלכות ישראל.
י. עוד לפני שהתגשמה הנבואה על יאשיהו קמו נביאי ישראל והודיעו כי מלכות ישראל שהקים ירבעם תיפול ותגלה. כך הודיע עמוס הנביא (ז, ז-יז): "כֹּה הִרְאַנִי וְהִנֵּה אֲדֹנָי נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ וּבְיָדוֹ אֲנָךְ: וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס וָאֹמַר אֲנָךְ וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי הִנְנִי שָׂם אֲנָךְ בְּקֶרֶב עַמִּי יִשְׂרָאֵל לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ: וְנָשַׁמּוּ בָּמוֹת יִשְׂחָק וּמִקְדְּשֵׁי יִשְׂרָאֵל יֶחֱרָבוּ וְקַמְתִּי עַל בֵּית יָרָבְעָם בֶּחָרֶב... וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ".
יא. מימוש הנבואה של נפילת מלכות ישראל הגיע בימי חזקיהו - "בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי... וַיִּמְאַס ה' בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל וַיְעַנֵּם וַיִּתְּנֵם בְּיַד שֹׁסִים עַד אֲשֶׁר הִשְׁלִיכָם מִפָּנָיו" (מלכים ב פרק יז). בתקופת חזקיהו, קם ישעיהו הנביא הודיע כי לאחר הגלות הראשונה, יגיע מלך ושמו כורש ויבנה את ירושלים וישלח את בני הגלות - "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד... כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִם וּמָתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ לִפְתֹּחַ לְפָנָיו דְּלָתַיִם וּשְׁעָרִים לֹא יִסָּגֵרוּ... אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק וְכָל דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר הוּא יִבְנֶה עִירִי וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ" (ישעיהו פרקים מד-מה).
יב. על חזון ישעיהו שלא נקב בשנים, נוסף חזון ירמיהו. ירמיהו התנבא כי מקץ שבעים שנה תיפול בבל - "וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה" (ירמיהו כה, יא). עוד התנבא כי מקץ שבעים שנה יגאלו ישראל מגלות בבל - "כִּי כֹה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה" (שם כט, י).
יג. בסמוך לתום קץ השבעים של ירמיהו עמד דניאל ("בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ אֲנִי דָּנִיֵּאל בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים מִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה' אֶל יִרְמְיָה הַנָּבִיא לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם שִׁבְעִים שָׁנָה" (דניאל ט, ב). דניאל זכה למספר חזונות על קץ הגאולה האחרונה. חזונו הוא האחרון בשושלת החזונות החורזים את התנ"ך. הואיל וכבר ירדה דרגת רוח הקודש שבישראל עד לרמה של חתימה קרובה של התנ"ך, מסר ה' לישראל את הקץ האחרון אלפי שנים בטרם התממשותו. בניגוד לשאר הקיצים שהיו עד אליו, דניאל נוקב במספרים של אלפי שנים ולא מאות בלבד. כל הקיצים היו חתומים וסתומים מבחינה זו שפרטים רבים הכלולים בהם לא נודעו עד התרחשותם. אך קץ דניאל חתום וסתום במיוחד. הוא בלתי נודע לא רק מבחינה זו שפרטים רבים לא התגלו בו, אלא גם בכך שמה שכן התגלה בו אינו מובן. הטעם לכך מסתבר – הקץ חתום וסתום משום שאלפי שנים קודם בואו אין כל כלים להבינו.
אמנם בדברי דניאל עצמם מבואר כי ככל שיתקרב זמן הקץ, כן תתעצם היכולת להבין את קיצי דניאל - דניאל יב, ד: "וְאַתָּה דָנִיֵּאל סְתֹם הַדְּבָרִים וַחֲתֹם הַסֵּפֶר עַד עֵת קֵץ יְשֹׁטְטוּ רַבִּים וְתִרְבֶּה הַדָּעַת". וכן מפרש המצודת דוד: "עד בא עת קץ הגאולה הנה רבים ישוטטו בתנועת המחשבה להשכיל אמיתת הקץ ויתרבה הדעת לחקור ביותר וכאומר הנה יחקורו עד עת הקץ ולא ידעו מאומה אבל בבוא העת אז יופקחו עיני כל להבין רמזי זמן הגאולה". כן מפרש את הפסוק גם המלבי"ם, וכן ב'כסא המלך' על תיקוני זוהר (תיקון כא אות ד): "והגם דמליבא לפומא לא גליא, הנה כשיהיה זמנו קרוב יתגלה לעליונים ותחתונים. ואפילו רובא דעלמא יודעין הקץף וכמו שכתוב בזוהר (פרשת וירא): "'ובההוא זמנא אתגליא'".
החל מחזון דניאל ברור כי יבוא דור שבו ינסו לפתור את חידות הקץ ואף יצליחו. הצלחה זו היא עצמה תהיה סימן לקרבת הקץ. זהו הרקע לניסיון של מפרשים שונים לגלות את הקץ.
[1] חזון זה הוצב בסוגריים משום שלא מצאתי במפרשים שכך מבארים את מיתת האדם. הכיוון העקרוני מופיע באברבנאל בראשית כב: "שאדם הראשון כמו שנזכר בספורו ונטה לתאוות הגשמיות והמפורסמות באכילתו מעץ הדעת טוב ורע ובעבורו שולל מאכילת עץ החיים ומה שקרה לו בזה קורה כל היום לזרעו שיסורו מדרך עץ החיים שהוא הדבקות בו יתברך ויאכלו וישבעו מאד מעץ הדעת טוב ורע עניני העולם הזה ובהמיותו עד שמפני זה גזרה חכמתו האלהית למחות דור המבול מן העולם וספו תמו מן בלהות".
[2] רבינו בחיי שם: "כי אחרית הרשעים המשעבדים אותנו כמוס עם הש"י וחתום באוצרותיו, וכן מצינו בדניאל ששאל: (דניאל יב, ח) "מה אחרית אלה", ואמר לו השי"ת: כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ". הכתב והקבלה שם: " ואמר כמוס עמדי. הזמן המיועד לקיום דברים אלה הוא גנוז וסתום, כמ"ש בדניאל סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ". וכעין זה גם הספורנו.
[4] מדרש תנחומא (בובר) פרשת בראשית: "שכן אמר הקדוש ברוך הוא לדוד, הנה בן נולד לך (והוא) [הוא] יהיה איש מנוחה (דה"א =דברי הימים א'= כב ח), אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן (ש"ב =שמואל ב'= ז יד), אימתי כשיעסוק בתורה, אבל בהניח אותי והלך בדרכי לבו אשר בהעוותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם (שם /שמואל ב' ז' י"ד/), מאי בשבט אנשים, זה הדד ורזון בן אלידע, שנאמר (ויקם שטן לשלמה) [ויקם אלהים לו שטן את רזון בן אלידע