היובל – הגבול למלחמת החיים

בפרשת בהר אנו לומדים שמצוות יובל משפיעה על כל הסדרים החברתיים. היובל מכריז שלה' הארץ ואנו גרים ותושבים בה. גישה עקרונית זו יש לה השפעה משפטית ישירה בכל נושא מכירת הקרקעות, אך באה התורה ומרחיבה את המסקנה המתבקשת, גם לאונאה בכל מכר, וגם לאונאת דברים. ישנו "גבול" למלחמת החיים המעודדת קנאה ותחרות, ומשכיחה את המכנה המשותף העמוק לכל "עמיתי" החברה.

 "כי לי בני ישראל עבדים" מכריז היובל, וממילא לא ימכרו כעבדים לבשר-ודם ולא ישתעבדו אלא כדמות שכיר ותושב. אין התר לנשיכת ריבית, ולהפך, מצוה להחזיק את המט ליפול כדי לשמור על מעמדו וכבודו. וכן מצוה וחובה לגאול את הנמכר לנכרי ואפילו את השדה שנמכרה לאדם מחוץ למשפחה. בקיצור, כל המרקם החברתי, המעמדות והרכוש, נערך ומסודר לאפשר חיי גוי קדוש הצמא לחירות, על מנת לפתח את טבע נפשו האלוקית עד אין קץ. זהו כוחו וייעודו של עם ישראל היושב על אדמתו.

שורש כל המצוות טמון בקנין הארץ

הסדר המתואר בפרשה הוא שמצוות שמיטה ויובל "בונים" תבנית אידיאלית של קשר העם עם ארצו. אם מצוות אלו נזנחות כל הקשר הזה מקבל פנים שליליים, מתחייבים גלות, והארץ  מקיאה זמנית את יושביה, כמפורש בפרשה הבאה בתוכחה. אולם בהפטרה לומדים אנו שיכול להיות סדר הפוך. במקום שמצוות שמיטה ויובל "תקדש" את קנין הקרקע בארץ ישראל, יבוא קנין הקרקע כשלעצמו, מעשה משפטי ללא תוספת "דתי" והיא תסמן את הקשר הקדוש והנצחי בין עם ישראל וארצו שגם גזירת גלות וחורבן לא יוכלו להשביתה. הגלות אמנם תיצור נתק מעשי בין העם והארץ ואף קדושת הארץ תתבטל עשרות שנים, אולם מטרת כל הנתק הזה הוא כדי לחשוף את הרובד העמוק האלוקי שאין יכולת מגע אדם להחריבו. אדרבה, עומק אלוקי זה, בסופו של דבר, בצירוף מירוק הגלות, יביא למעשים חיוביים רבים וגדולים. העם בעוד שנים שלושה דורות יקבל את התורה בכלל ואת השמיטה בפרט מרצון, מאהבה. ואז יתגלה הקשר הנצחי עם ארץ ישראל ותתקדש הארץ קדושת עולם בימי עזרא כמו קדושת עולם של המקדש מימי שלמה [לפי פסק הרמב"ם]. קובע הקב"ה ואומר "הממני יפלא כל דבר"! בורא העולם ובורא הנפשות יודע עד היכן מגיע כוח הקלקול של החטא, ומתי ואיך מגיע תור הטהרה והתשובה להכריע את חיי עם ישראל לתיקון ולבניין.

ההפטרה מלמדת אותנו שכל המצוות הנוהגות בזמן היובל, כל הסדרים המקודשים הללו, לא נבראו "יש מאין" על ידי מצוות היובל. כי שורש כל המצוות הוא בעצם הקשר בין העם והארץ, עצם הקשר מוליד את ה"צורך" במצוות, את הצורך לחיות בסדרים המשקפים את מעלת וסגולת הארץ. הדביקות בארץ וחיבתה, כאשר היא באה לידי ביטוי מעומק הנפש, יכולה היא לעורר את כל החזון לעתיד עם ישראל הקשור בארץ, יכולה היא לעורר בעם ישראל את האהבה ואת תקוות האמונה שכוחות הבריאות והגבורה והטהרה יכריעו את המחלות החולשה והטומאה, ועם ישראל יחזור לחייו המלאים בארצו, ויספור כל שנה ושנה עד לשמיעת שופרו של יובל, עד קריאת הדרור, שיא הגאולה.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.