הקדמה
הפטרת פרשת בלק היא מספר מיכה פרקים ה-ו.
מדוע נקבעה ההפטרה דווקא מפרקים אלו?
התשובה פשוטה מאד: מפני שנאמר בהם: "עמי, זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב, ומה ענה אתו בלעם בן בעור, מן השטים עד הגלגל, למען דעת צדקות ד'" (מיכה ו, ה).
כלומר: הנביא מצוה אותנו לזכור שבלק מלך מואב הזמין את בלעם בן בעור לקלל את ישראל, אבל בלעם ענה לו שהוא לא יכול לקלל אותנו, כיון שד' אינו מרשה לו לקלל אותנו, ולא רק זאת, אלא שד' גם גרם לו לברך אותנו, ובענין זה עוסקת הפרשה.
יש לציין שגם בפרשה וגם בהפטרה לא כתוב במפורש מהי הסיבה שבגללה ד' לא הרשה לבלעם לקלל אותנו, וגרם לו לברך אותנו. אבל הדבר פשוט, והוא כתוב במפורש בפרשת כי תצא: מתוך אהבת ד' אותנו.
כך נאמר שם (בספר דברים פרק כג):
ד. "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ד', גם דור עשירי לא יבא להם בקהל ד' עד עולם.
ה. על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים,
ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך.
ו. ולא אבה ד' אלקיך לשמֹע אל בלעם, ויהפֹך ד' אלקיך לך את הקללה לברכה, כי אהבך ד' אלקיך".
יש לשאול: הצלת ד' את עם ישראל מידי בלק ובלעם מופיעה גם בספר יהושע. מדוע אם כן לא נקבעה ההפטרה מספר יהושע?
כך נאמר שם בפרק כ"ד:
ט. "ויקם בלק בן צפור מלך מואב וילחם בישראל, וישלח ויקרא לבלעם בן בעור לקלל אתכם[1].
י. ולא אביתי לשמע לבלעם, ויברך ברוך אתכם, ואצל אתכם מידו".
ניתן לענות על כך שתי תשובות:
- בפסוקים בספר מיכה כתובה לא רק הצלת ד' את עם ישראל מידי בלק ובלעם, אלא גם ציווי לזכור את המעשה הזה[2].
- כאשר מתבוננים היטב בפרשה ובהפטרה, רואים שיש ביניהן קשרים נוספים רבים.
א. עם ישראל נמשל לאריה
בפרשה משוה בלעם את עם ישראל לאריה, שאוכל וטורף את אויביו, ואומר: "הן עם כלביא יקום, וכארי יתנשא, לא ישכב עד יאכל טרף, ודם חללים ישתה" (במדבר כג, כד).
ובהפטרה אומר הנביא מיכה: "והיה שארית יעקב בגוים, בקרב עמים רבים, כאריה בבהמות יער, ככפיר בעדרי צאן, אשר אם עבר ורמס וטרף, ואין מציל" (מיכה ה, ז).
יש לשים לב שברוך ד', בדורותינו זוכים אנו להתגשמות נבואה זו, לפחות בחלקה, אם לא בכולה, בנצחונות הנפלאים שהיו לנו בכל המלחמות.
ב. עם ישראל נמשל לשפע של מים
בפרשה אומר בלעם שלעם ישראל יהיה שפע של מים: "כנחלים נטיו, כגנות עלי נהר, כארזים עלי מים. יזל מים מדליו, וזרעו במים רבים" (במדבר כד, ו-ז).
ובהפטרה אומר הנביא מיכה: "והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים, כטל מאת ד', כרביבים עלי עשב" (מיכה ה, ו).
יש לשים לב שברוך ד', בדורותינו זוכים אנו גם להתגשמות נבואה זו, בשפע האלוקי המתגלה עלינו בארץ ישראל, הנותנת פירותיה בעין יפה לבניה השבים ומתקבצים בתוכה.
אבל לא רק שאנו זוכים שארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה, אלא גם לכך שמדינת ישראל משפיעה שפע ברכה על אומות העולם באופן כללי, ובמיוחד בתוצרת החקלאית שלה ובפיתוח שיטות השקיה, כנאמר באותו פסוק: "והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת ד', כרביבים עלי עשב"[3].
ג. "עם לבדד ישכן"
בפרשה אומר בלעם על עם ישראל: "הן עם לבדד ישכן, ובגוים לא יתחשב" (במדבר כג, ט).
ובהפטרה אומר הנביא מיכה: "והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים, כטל מאת ד', כרביבים עלי עשב, אשר לא יקוה לאיש, ולא ייחל לבני אדם" (מיכה ה, ו).
כלומר: בשני המקומות מופיעה היחודיות של עם ישראל, שאינו מתחשב בגויים.
ד. "כי לא נחש ביעקב"
בפרשה אומר בלעם על עם ישראל: "כי לא נחש ביעקב, ולא קסם בישראל" (במדבר כג, כג).
ובהפטרה אומר הנביא מיכה: "והכרתי כשפים מידיך, ומעוננים לא יהיו לך" (מיכה ה, יא).
כלומר: בשני המקומות מופיע סילוק הקסמים והכשפים מעם ישראל.
ה. "וישב ישראל בשטים"
בסוף הפרשה נאמר: "וישב ישראל בשטים, ויחל העם לזנות אל בנות מואב. ותקראן לעם לזבחי אלהיהן, ויאכל העם, וישתחוו לאלהיהן. ויצמד ישראל לבעל פעור, ויחר אף ד' בישראל" (כה, א-ג).
בהפטרה נאמר: "עמי, זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב, ומה ענה אתו בלעם בן בעור, מן השטים עד הגלגל, למען דעת צדקות ד'" (מיכה ו, ה).
כלומר: המלה "השטים" רומזת לחטאים של בני ישראל, שגרמו לחרון אף ד'.
ועיין על כך בהרחבה במאמר "מם השטים עד הגלגל".
סיכום
יש לפחות ששה קשרים בין ההפטרה לבין הפרשה:
- הטעם העיקרי הוא המלים: "עמי, זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב, ומה ענה אתו בלעם בן בעור... למען דעת צדקות ד'", שבכך עוסקת הפרשה.
- הדימוי של עם ישראל לאריה, שאוכל וטורף את אויביו, בפרשה ובהפטרה.
- הדימוי של עם ישראל לשפע של מים, בפרשה ובהפטרה.
- היחודיות של עם ישראל, שאינו מתחשב בגויים, בפרשה ובהפטרה.
- סילוק הקסמים והכשפים מעם ישראל, בפרשה ובהפטרה.
- המלים "מן השטים עד הגלגל" רומזות לחטאים שעשו בני ישראל בסוף הפרשה, ושלמרות חטאים אלו, ד' העביר אותנו את הירדן בניסים גדולים, והכניס אותנו לארץ ישראל.
יהי רצון שנזכה במהרה להתגשמות כל נבואות הנחמה.
[1] עיין שם ברד"ק, שהקשה: "וילחם בישראל - והנה לא ראינו בתורה שנלחם בלק עם ישראל! גם יפתח אמר: 'אם נלחם בם' (שופטים יא, כה)"! וענה: "אלא פירושו: זו המלחמה עשה ששלח לבלעם לקלל אתכם, והראה מתוך מעשיו כי אילו היה יכול להלחם אתכם היה נלחם, כמו שכתוב: 'אולי אוכל נכה בו' המחשבה חשבה הכתוב למעשה".
כעין זה, בקיצור, כתב ה"מצודת דוד": "וילחם בישראל - חוזר ומפרש שהמלחמה היתה במה ששלח אחר בלעם לקללם להלחם עמהם בפה". כעין זה כתב גם המלבי"ם: "ויקם בלק וילחם בישראל - ומפרש שמלחמתו לא היתה בחרב וחנית, רק במה ששלח ויקרא לבלעם לקלל אתכם".
[2] עיין בהשגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם שכחת העשין מצוה שביעית: "וכן עוד דרשו 'זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ד' אלקיך במדבר' (דברים ט, ז) יכול בלבך וכו'. ולא ידעתי אם היא אזהרה למקציפים עצמם, כלומר: אנשי דור המדבר, ואולי היא מצוה לדורות, לדעת חסד האלקים עלינו, ושמרו ברית אבותינו, ולתת הודאה לשמו, ולברך אותו על הכל, וכענין שהנביא מזכירם: 'עמי, זכור נא מה יעץ בלק מלך מואב, ומה ענה אותו בלעם בן בעור, מן השטים עד הגלגל, למען דעת צדקות ד' (מיכה ו, ה). ואם כן ראוי למנותה מצוה מן המצוות". ועיין בספר "עבודת הקודש" לחיד"א בקונטרס "כף אחת" סימן כה אות ט.
[3] עיין בספר "חזון המקרא" במאמרו להפטרת בלק (חלק א' עמ' 404) שכתב: "הרב נובל בפירושו להפטרה מסב את תשומת לבנו אל נקודת מגע אחרת בין הפרשה ובין ההפטרה. בשתיהן אנו מוצאים דימויים מן החי ומן הצומח: בלעם משוה את ישראל כסמל הכח והשלטון, בדימוי הלקוח מעולם חיות הטרף, ואומר: 'הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא, לא ישכב עד יאכל טרף, ודם חללים ישתה' (במדבר כג, כד). בנאום אחר משוה בלעם את ישראל בדימויים מעולם הצומח, ומיחס לו כסימן לברכה שפע מים. ואלה דבריו: 'כנחלים נטיו, כגנות עלי נהר, כארזים עלי מים. יזל מים מדליו, וזרעו במים רבים' (שם כד, ו-ז).
אך לעומתו מיכה משנה את הסדר, ומקדים את המשל של הטל המחיה את הצומח, לדימוי האריה הטורף, בידעו שמתוך הכח הפנימי של התרעננות, הדומה לטל, רק ממנו נובע הכח הכובש והמרחיב של עמנו. ואלה דברי מיכה: 'והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת ד', כרביבים עלי עשב, אשר לא יקוה לאיש, ולא ייחל לבני אדם. והיה שארית יעקב בגוים, בקרב עמים רבים, כאריה בבהמות יער, ככפיר בעדרי צאן, אשר אם עבר ורמס וטרף, ואין מציל'".
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
