מאמר ראשון בסדרה | מה התחדש במעמד גילוי י"ג מידות? השאלה היסודית אותה נעמול לברר היא פשוטה ומתבקשת מאליה:...
מתוך סדרת השיעורים:
יג מידות הרחמים
מאמר שני בסדרה | הסכמת ה' להוביל בעצמו את העם לארץ במאמר הקודם עסקנו במהות הכפרה שהתחדשה במעמד י"ג המידות....
מתוך סדרת השיעורים:
יג מידות הרחמים
מאמר שלישי בסדרה | השורש העליון של המידות השורש של מידות הרחמים מצוי עמוק עמוק בעולמות עליונים. במדרש פסיקתא...
מתוך סדרת השיעורים:
יג מידות הרחמים
סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה | |
---|---|---|---|---|---|
שיעור |
על איזו כפרה אנו מתפללים ביג' מידות?מאמר ראשון בסדרה | מה התחדש במעמד גילוי י"ג... |
הרב יואב אוריאל | |||
שיעור |
בעקבות יג מידות ה' הולך בעצמו עם ישראלמאמר שני בסדרה | הסכמת ה' להוביל בעצמו את העם... |
הרב יואב אוריאל |
|
||
שיעור |
מקורות מרכזיים על יג' מידותמאמר שלישי בסדרה | השורש העליון של המידות השורש... |
הרב יואב אוריאל |
|
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
במאמר הקודם עסקנו במהות הכפרה שהתחדשה במעמד י"ג המידות. כעת נעיין במעמד זה מזווית מבט נוספת – מבחינת תוצאת הכפרה: הודעת הקב"ה כי ילך בראש ישראל לארץ. נעסוק תחילה בהבנת העונש האחרון אשר נותר לישראל לאחר שני השלבים הראשונים של הכפרה: אי ההליכה של ה' עם ישראל. הבנת מהותו של עונש זה תוביל אותנו לאחר מכן אל הבנת מהותה של מחילתו.
נתבונן קמעא בשורשו של חטא העגל. להבנת שורש החטא יש השלכה ישירה להבנת העונש האחרון שנותר על כתפי ישראל – אי ההליכה של ה' עימם לארץ.
כבר מתחילת פרשיית חטא העגל, עומדת שאלה יסודית מאד במרכז: מי הוא המוציא את בני ישראל ממצרים. בפסוקי התיאור של החטא, מתגלה בבירור כי סכנת העגל נולדה מתוך תפיסה הגורסת כי משה הוא המוציא ממצרים – "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ... וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (לב, א-ד). בהתאמה לכך, כאשר הקב"ה מודיע למשה על החטא, הוא רומז על מקור זה של החטא - "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם... וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ז-ח). כאשר הקב"ה מציג למשה את הדברים כאילו שמשה הוא שהעלה את ישראל הדבר צורם במיוחד, והרמב"ן מבאר זאת: "וטעם אשר העלית מארץ מצרים... שרצה לומר לו כמאמרם אשר אמרו: 'כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים', וכן במשנה תורה (דברים ט יב): 'אשר הוצאת ממצרים', כי על ידך יצאו כאשר הם אומרים. ומשה אמר בתפלתו: 'אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה' (פסוק יא), כי אתה לבדך הוא המוציא, כי לך הכח והגבורה, כי בכח גדול ימין ה' נאדרי בכח".
ה'אור החיים' מבאר כי השורש לחטא העגל הוא האמונה המוטעית של ישראל, שכל הנהגת ה' איתם איננה יכולה להתבצע בלי גורם ממצע כאן בארץ (לב, א): "'אשר ילכו לפנינו' – דקדק לומר לפנינו פירוש לצד כי ה' המוציא אותם מארץ מצרים הוא נעלם וגבוה מאד ויקר להם מקרה רע באין משגיח עליהם, לזה יעשו כח מכוחות צבא השמים שיהיה למטה לפניהם ולעולם לא מרדו בסיבה ראשונה אלא שרצו באמצעי, ואולי שחשבו שלא צוה ה' על איסור האמצעי אלא כל עוד שיהיה משה, ולזה אמרו כי זה משה האיש וגו', ואפשר כי טענות טעות טרופה בפיהם באומרם כי זה משה האיש אשר העלנו וגו' פירוש הרי לך ראיה כי צריך אמצעי שלא הוציאנו ה' בלא אמצעות שליח אמור מעתה כי יש צורך באמצעי... ודברים אלו טעות גדולה הם".
גם המשך חכמה (לב, יט) ביאר את שורש החטא בכיוון זה: "הענין, כי התורה והאמונה המה עיקרי האומה הישראלית, וכל הקדושות, ארץ ישראל וירושלים וכו' המה פרטי וסניפי התורה ונתקדשו בקדושת התורה... וכן הוא שוה בין לאדם הגבוה שבגבוהים - משה איש האלקים - להשפל שבשפלים. ומשה, לא קראו התורה רק סרסור. אבל אין התיחסות התורה לו, והתורה היא מחוייבת המציאות, כי קוב"ה ואורייתא חד, וכמו שהוא מחוייב המציאות, כן התורה, ומציאותה אינו תלוי רק בעילת העילות יתברך שמו. והנה דל השכל, קצר ידו להשיג מציאות מחויב המציאות בלתי תכלית ובלתי מושג, ולכן חתרו להם מסילות לעשות צורות ודמיונות או כוונים למערכת שמים לאמר: זהו המרכבה לאלקות וזהו המשגיח והמסבב כל הענינים בעולם, ולו עבדו וזבחו והקטירו. ורקודי הנפש ורתיחות הדם נתהוה ממושג מוחשי ונראה. והמה, כאשר ראו כי "בושש משה", נפלו מאמונתם ובקשו לעשות להם עגל ולהוריד על הצורה ההיא רוח ממעל ולשפוט על זה כי הוא מרכבה לאלקות והוא המשגיח בעולם השפל, והוא העלם ממצרים. וזה היה גם חטא עגלי ירבעם, יעוין שם היטב למתבונן".
בהתאם להתבססות החטא על תפיסת משה כמוציא ממצרים, הכפרה על החטא מתהווה ככל שברור שה' לבדו הוא שהוציא את ישראל. בהבנה זו תלוי כל התיקון. על כן משה מזכיר זאת מיד בתפילתו (כפי שהזכיר הרמב"ן): "וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה". משה ממשיך ומקרב את הכפרה באומרו כי האמת על המוציא ממצרים ידועה לגויים. בניגוד לטענת החוטאים מישראל כי משה הוא המוציא ממצרים, למצרים עצמם ברור וידוע כי ה' הוא שהוציא את ישראל מקרבם, הוא ולא אחר. מכך נובע שאם ישראל יושמדו, יווצר חילול ה' נוראי - "לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם...".
בתוך כך יש לשים לב לניגוד הבולט בין דברי ה' לדברי משה. ה' אמר למשה "עמך" כלומר שישראל הם כביכול עמו של משה. אך משה משיב ואומר לה': "עמך"! תופעה זו עתידה לשוב בגמר הכפרה: "וראה כי עמך הגוי הזה". ואכן, הזכירה כי ישראל הם עם ה', עומד ביסוד ההתרצות האלוקית: "וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ".
נמצא, שביסוד חטא העגל עמדה תפיסה של ישראל כי משה הוא שעמד בראשם ביציאה ממצרים. לאור זאת, מובן העונש של אי הליכת ה' עם ישראל, בתור תוצאה טבעית הנובעת מתפיסה מוטעית זו. אלו הפסוקים המתארים את העונש הזה שנותר גם לאחר שני השלבים הראשונים של הכפרה: "וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ... לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֶל הָאָרֶץ... וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ... כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ". ה' מודיע למשה שמעתה יצטרכו ישראל להתמודד עם תפיסתם שלהם – אם שכחו הם כי ה' בעצמו הוציאם, הוא ולא שרף, ועל כן באמת לא הקב"ה עצמו יובילם בדרך מעתה והלאה, אלא מלאכו בלבד. הואיל וטענו ישראל כי משה הוא שהעלה אותם מארץ מצרים, משה הוא שיוביל אותם אל הארץ.
עונש זה הוא תוצאה ישירה של התפיסה החוטאת, אולם אין זה עונש בלבד; אי ההליכה של ה' עם ישראל מהווה גם תיקון לשורש החטא: כאשר מלאך בלבד הוא שילווה את ישראל ופלאי ההליכה במדבר ירדו במדרגתם, יווכחו ישראל לראות בעיניהם את ההבדל בין פלאי יציאת מצרים שנעשו על ידי ה' בעצמו, ובין פלאים שייעשו על ידי מלאך. מתוך החיסרון הם יכירו וידעו כי ה' הוא המוציאם ממצרים, ויחפצו בכל ליבם ומאודם לשוב למדרגה זו.
זהו הביאור המהותי לעונש הליווי על ידי מלאך שעוד נשאר לישראל, ורק י"ג המידות עתידים להסירו.
גזירת ה' בעקבות חטא העגל היוותה פגיעה טוטאלית בעם ישראל ובייעודיו – ישראל עמדו בפני כיליון, ולאחר מכן – מניעתם מייעודי האבות. המצב לאחר שני השלבים השונים של הכפרה הוא שמבחינה רשמית, ישראל יחיו ויוכלו להמשיך בדרכם לכאורה כרגיל. מבחינה טכנית וחיצונית, העונש שנותר להם – הליכה לארץ על ידי מלאך –איננו מהווה פגיעה בהתנהלות החיים התקינה של ישראל. אולם בעונש זה מונח העניין המהותי ביותר, אשר באמת הוא החשוב מכל: עונש זה מהווה ריחוק מן הקב"ה! ההסרה של שני העונשים הראשונים, וההשארה של העונש המהותי ביותר על כנו מדגישה מאד את הפגימה העיקרית של חטא העגל – את הפגימות המעשיות של החטא קל יותר לכפר ולתקן; אך הפגיעה הנוראית והקשה ביותר לתיקון, היא עצם הריחוק מן הקב"ה אשר בא לידי ביטוי בחטא, כפי שהתבאר לעיל. כעת מובנת יותר פעולתן של י"ג המידות. מידות אלו עתידות לתקן את הפגם המרכזי והמהותי ביותר – את עצם הריחוק מן הקב"ה.
בטרם נעבור לביאור מעמד י"ג המידות אשר תיקן קלקול זה, נצביע בקצרה על פרשיה הקודמת לכך בתורה ומקדמת את התיקון הזה – פרשת הוצאת אוהלו של משה מחוץ למחנה ישראל.
התורה מספרת שבעקבות חטא העם, משה ביצע מהלך של ריחוק מישראל והוציא את אהלו מחוץ למחנה. הריחוק של משה מן המחנה הוא תחילת התיקון לכוח היתר שהוקנה למשה בעיני ישראל. נוצר צורך בריחוק מסויים של משה על מנת שהעם ישוב ויבין שאין במשה ערך וגודל בפני עצמו, מלבד היותו שליח הקב"ה. כך התחיל התיקון: "וְהָיָה כְּצֵאת מֹשֶׁה אֶל הָאֹהֶל יָקוּמוּ כָּל הָעָם וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה: וְהָיָה כְּבֹא מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה: וְרָאָה כָל הָעָם אֶת עַמּוּד הֶעָנָן עֹמֵד פֶּתַח הָאֹהֶל וְקָם כָּל הָעָם וְהִשְׁתַּחֲווּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ" – כל בני העם היו רואים שוב ושוב את הכפיפות המוחלטת של משה אל גילויי השכינה המופיעה בענן. כאשר משה נצרך לדבר ה', היה עליו לעקור ממקומו, ללכת אל האוהל ולשאול את הקב"ה. בכל דיבור ודיבור של משה עם הקב"ה רואה כל העם את עמוד הענן ומתחיל להבין שרק בו תלוי הכל.
המלבי"ם (לג, יג) מבאר כי ההשתוקקות שהתגלתה בישראל לקרבת ה' בעקבות הוצאת האוהל, שימשה כיסוד בתפילת משה אל ה' לכפרה, מאוחר יותר: "ולא תאמר שחטא ישראל מעכב שאי אפשר שתגלה לי דרכך בהיותי בתוך עם חוטא עובד עבודה זרה, על זה אמר: 'וראה כי עמך הגוי הזה' – הלא ממה שהם משתוקקים אל השראת השכינה, ועומדים איש פתח אהלו בצאת משה אל האהל ומשתחוים נגד עמוד הענן, שכל זה מאשר חפצים שיהיה ה' בקרבם ושיהיה להם דבר קדוש יכוונו נכחו לאלהים בעבודתם, מבואר שלא עשו את העגל על ידי מרי, רק [=אלא] על ידי טעות וכנזכר למעלה, ואין ראוי שארד ממדרגה בגלל חטאתם".
משה רבנו איננו מוותר ואיננו מרפה. לאחר שהחל בתהליך התיקון של יציאת אוהלו מחוץ למחנה, הוא 'תובע' מן הקב"ה את תיקון העונש האחרון שנותר לישראל. משה מבקש שדווקא ה' בעצמו ינחה את ישראל: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת הָעָם הַזֶּה וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי [=כלומר משה איננו מקבל את ההודעה שמלאך יישלח איתם – רש"י]... אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה...". בתוך דבריו משה מוסיף וטוען: "וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". ויש להבין את דרישת משה – האם זמן כה מועט לאחר החטא זהו הזמן בו על הקב"ה להראות עד כמה הם מוצאים חן בעיניו? האין זמנים מתאמים יותר לכך? אלא משה בעצם הופך כאן את הסיבה והתוצאה. מצב העניינים באותו הזמן היה כזה: מחמת שעם ישראל לא מכיר מספיק בה', לכן ה' לא ילך עם העם. אך משה מבקש ומתפלל שיקרה תהליך הפוך: ה' ילך איתם למרות החטא, ובכך יווכחו כולם עד כמה ישראל נתונים להשגחה בלעדית של הקב"ה - "נפלינו אני ועמך". הליכת ה' עם ישראל, למרות חטאם, תגלה "שכל האומות נמסרים ביד המלאכים, אבל ישראל לא כן, שנאמר כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו" (פסיקתא זוטרתא על הפסוק)[1]. הבאנו לעיל את דברי הרמח"ל כי הפעלת ה' את הנהגת האהבה החדשה היא בגדר הופעת מלכות ה' הבלעדית שאיננה תלויה כלל במעשי הברואים. ובכן, כאשר למרות הנפילה והריחוק, ילך הקב"ה עם ישראל, תוסר משורשה הרגשת הפער והריחוק של ישראל מה', שהובילה לתפיסה כי משה הוא שהוציאם ממצרים.
אם כן, משה מבקש מן הקב"ה לגלות את קרבתו לישראל למרות הכל. בתוך דבריו מבקש משה רבנו בקשה שהוא יודע כי בה תלויה הסכמת ה' להליכה עם ישראל: "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ". מה פירוש הבקשה?
בבקשת משה לדעת את מידות ה' מצוי חידוש גדול נוסף. לאחר שעם ה' נפל וחטא בחטא נורא, היה מקום לחשוב כי משה יעסוק ב'כיבוי שריפות', ובניסיון לשוב ככל האפשר אל המדרגה שאבדה. אולם כאשר הקב"ה מודיע שגם לאחר מחילותיו, הוא לא ילך עם ישראל לארץ, פונה אל הקב"ה בבקשה שאינה מסתכמת בבקשת רחמים כצורך מקומי. הרבה למעלה מכך! הוא מבקש לדעת את דרכי ה' של ניהול העולם, ולאחר מכן מבקש אף לדעת את כבודו!
[1] הרש"ר הירש מבאר באופן דומה: "ועתה וגו'. ועתה - בכדי שאוכל להנהיג את העם הזה בעתיד הקרוב על - פי תבונתי שלי, צריך אני תחילה להוסיף דעת אשר טרם קניתיה. צריך אני לדעת את - דרכך וגו'. לא נאמר "דַרְכֶך", אף לא "דְרָכֶיך", אלא "דְרָכֶך", הווה אומר: ריבוי הפנים של דרכי ה' בתוך אחדותן. צריך אני לדעת, כיצד לעולם רק מטרה אחת לפניך - עם כל ריבוי הפנים של דרכיך השונות. ובמקרה המיוחד הזה צריך אני לדעת, כיצד תשנה את דרך הנהגתך את העם הזה, ועם זאת לא ביטלת את כוונתך הראשונה לגביו, אלא לבטח רצונך הוא שגם בדרך השונה הזאת תושג המטרה הזאת האחת. וצריך אני לדעת את "אחדות דרכיך תוך ריבוי הפנים שלהן".
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
מאמר ראשון בסדרה | מה התחדש במעמד גילוי י"ג מידות? השאלה היסודית אותה נעמול לברר היא פשוטה ומתבקשת מאליה:...
מתוך סדרת השיעורים:
יג מידות הרחמים
מאמר שלישי בסדרה | השורש העליון של המידות השורש של מידות הרחמים מצוי עמוק עמוק בעולמות עליונים. במדרש פסיקתא...
מתוך סדרת השיעורים:
יג מידות הרחמים
מאמר שני בסדרה | הסכמת ה' להוביל בעצמו את העם לארץ במאמר הקודם עסקנו במהות הכפרה שהתחדשה במעמד י"ג המידות....
מתוך סדרת השיעורים:
יג מידות הרחמים