תשובת הרב מנחם שחור
שלום וברכה
שאלה עקרונית וכללית ננסה לגעת בקיצור נמרץ.
ספר מלכים, מתעסק בצד הלאומי של עם ישראל לעומת ספר דברי הימים הבוחן את הפרספקטיבה של מלכי בית דוד.
ולכן:
1. כל עוד עשרת השבטים היו בארץ ישראל - מתעסק ספר מלכים בעקר במלכי ישראל ולא במלכי בית דוד. רק לאחר גלות עשרת השבטים (מחזקיה ואילך) מפרט ספר מלכים את קורות מלכות יהודה, שהרי כעת הם עיקר עם ישראל בארץ ישראל
2. גם בתיאור קורות מלכי בית דוד - ספר מלכים מציג את המשמעות הלאומית של המעשה. וספר דברי הימים מציג אבמת המשמעות שלו מצד הצמיחה / נפילה של בית דוד.
דוגמאות: העלאת בת פרעה אל המילוא מוצגת במלכים במשמעות הלאומית שלה, שהייתה שלילית ובדברי הימים מצד התנועה הפנימית של שלמה "כי אמר לא תשב לי אישה בית דוד מלך ישראל כי בא אליו ארון ד"
חטאיהם של יואש- אמציה- עוזיה מוזכרים באריכות רבה בדברי הימים אך בקיצור נמרץ במלכים, כיוון שמבטאים נפילה של המלך שהשפעתה על העם הייתה פחותה כי שלשת המלכים הללו הודחו ממלכותם סמוך מאד לחטאים הללו.
תשובתו של מנשה מתוארת בדברי הימים ולא במלכים כי למרות גודל התשובה לא הייתה לה השפעה על המעמד הלאומי "אך לא שב ד' מחרון אפו על כל הכעסים אשר הכעיסו מנשה".
למה זה כך?
בין היתר, כי לאחר גלות בבל, אנו חוזרים ומצמיחים בניין לאומי חדש, כאשר המשמעות של התהליכים הלאומיים שהובילו לחורבן מקבלת פרופרציה אחרת (אפשר להגדיר את זה כחלק מהכפרה של הגלות) והשלד המהותי של בית דוד- תופס מקום משמעותי יותר, על מעלותיו וסיבוכיו. דוד מלך ישראל חי וקיים.