הקדמה
אמרו חז"ל: "מי איכא מידי דכתיבי בכתובי, דלא רמיזי באורייתא?!" (תענית ט ע"א).
כלומר: האם יש דבר שכתוב בספרי הכתובים, ואינו רמוז בחמישה חומשי התורה?
נשאלת השאלה: היכן רמוזה מגילת אסתר בתורה?
א. אסתר מן התורה מנין?
אמרה על כך הגמרא במסכת חולין (קלט ע"ב): "אסתר מן התורה מנין? 'ואנכי הסתר אסתיר' (דברים לא, יח)".
1. הסבר רש"י
פירש רש"י: "למעשה אסתר - הסתר אסתיר. בימי אסתר יהיה הסתר פנים, ומצאוהו צרות רבות ורעות".
כלומר: בצמד המלים "הסתר אסתיר" יש רמז שבימי אסתר המלכה יהיה הסתר פנים של הקב"ה, ולכן יהיו צרות רבות ורעות, כמו שכתוב שם בספר דברים (לא, יז-יח): "וחרה אפי בו ביום ההוא, ועזבתים, והסתרתי פני מהם, והיה לאכֹל, וּמְצָאֻהוּ רעות רבות וצרות, ואמר ביום ההוא: הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה. ואנֹכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה, כי פנה אל אלהים אחרים".
2. הוספת המהרש"א
המהרש"א בחידושי אגדות שם הוסיף: "אסתר מן התורה מנין? 'ואנכי הסתר אסתיר' - על שם שבימיה נתקיים מקרא זה שאמר הקדוש ברוך הוא: 'אסתיר', לפי שרחקו והסתירו ישראל עצמם מדבור 'אנכי', שהוא עיקר אמונה, כדאמרינן בפרק קמא דמגילה (יב ע"א): 'למה נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה? לפי שהשתחוו לצלם, ונהנו מסעודת אחשורוש'".
המהרש"א הוסיף שהמלה "ואנכי", שמופיעה לפני המלים "הסתר אסתיר", גם כן רומזת למה שקרה בזמן אסתר: בני ישראל לא קיימו את "אנכי ד' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", והשתחוו לצלם של נבוכדנצר, ולכן ד' הסתיר את פניו מהם!
3. הוספת הגר"א
עוד כתב בספר "חברותא" שם (הערה 8) בשם ביאורי הגר"א לבבא קמא (צב ע"א) שהמלה "הסתר" רומזת לא רק להסתר הפנים שהיה בין ד' לישראל, והביא לגזירה הנוראה, אלא, שגם הנס שהתרחש אחר כך נעשה בהסתר, ולכן גם לא נזכר שם ד' במגילה בפירוש.
ב. המשותף למגילת אסתר ולתחילת ספר שמות
מלבד הרמז שאמרה הגמרא במסכת חולין על הצרות שהיו בזמן אסתר המלכה, ונבעו מהחטא, והנס שנעשה בהסתר, עוד מצאנו בצורה מפורטת שכל מבנה המגילה רמוז בתורה במקום אחר, בתחילת ספר שמות[1], הספר שמתאר את עם ישראל בגלות!
1. מבנה המגילה ומבנה ספר שמות
א. שני הספרים מתחילים בתיאור עם ישראל בגלות, כאשר הגלות עדיין נעימה באופן יחסי:
בספר שמות מסופר על בני ישראל שירדו למצרים, והם אחי יוסף, המשנה למלך, כאשר המלך אהב וכיבד את יוסף ואת אחיו, ונתן להם לשבת בארץ גושן, והגלות לא הכבידה עליהם יתר על המידה.
כך גם בתחילת המגילה: יהודי שושן חגגו במשתה (מגילה יב ע"א), ואחר כך, כאשר אסתר התמנתה למלכה, הם גם הרגישו: "אחות יש לנו בבית המלך" (מגילה טו ע"ב).
ב. שני הספרים ממשיכים בגזירות הקשות של הגלות, כאשר המלכות ניסתה להשמיד את כל הבנים במצרים (א, טו-כב), ואת כל עם ישראל בכל מלכות אחשורוש (ג, ח-טו).
ג. מתוך הצרות הגיעה הזעקה של בני ישראל, גם במצרים (ב, כג), וגם בזמן מרדכי ואסתר (ד, א-טז).
ד. מתוך הזעקה הגיעה הישועה (שמות ב, כג ואילך, אסתר ה, א ואילך).
2. שם ד' אינו מופיע בכל המגילה ובתחילת ספר שמות
שם ד' אינו מופיע בכל המגילה, מפני שאז התקיים בנו: "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" (דברים לא, יח), כמו שהתבאר בפ"א, ובספר שמות שם ד' אינו מופיע בארבעים וארבעה הפסוקים הראשונים ביחס לעם ישראל, אלא רק ביחס למילדות, וכתב הרמב"ן שם (ב, כה) שד' הסתיר פניו מעם ישראל.
3. הסיבה לגזירות הקשות
א. הסיבה לגזירות הקשות אינה כתובה בשני הספרים, והטעם לכך שהסיבה אינה כתובה הוא כדי לא לפתוח את הספרים בגנותם של ישראל (עיין רש"י במדבר ט, א, ו"הדר התורה" שמות עמ' 37).
ב. הסיבה לגזירות הקשות, לפי המתבאר במקומות אחרים בתנ"ך, או/ו בדברי חז"ל, היא עבודה זרה, כמו שמפורש בספר יחזקאל (כ, ה-ח) ביחס לבני ישראל במצרים, ובמסכת מגילה (יב ע"א) ביחס ליהודים בימי מרדכי ואסתר.
ג. כמו כן היה חטא נוסף, שגם הוא היה הסיבה לגזירות הקשות במצרים ובשושן.
החטא הנוסף במצרים היה לשון הרע (רש"י שמות ב, יד).
החטא הנוסף בשושן היה ההנאה מהמשתה שעשה אחשורוש (רש"י אסתר ד, א).
4. תקון החטאים שגרמו לגזירות
בשני הספרים בני ישראל תקנו את חטאיהם:
א. התיקון לחטא העבודה זרה במצרים היה: "משכו וקחו - משכו ידכם מעבודה זרה, וקחו לכם צאן של מצוה" (רש"י יב, ו).
התיקון לחטא ההשתחואה לצלם של נבוכדנצר היה: "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" (אסתר ג, ב).
ב. התיקון לחטא הנוסף: התיקון לחטא לשון הרע במצרים, היה שבני ישראל לא גילו למצרים שהם עומדים לעזוב את מצרים לחלוטין, ואין בדעתם לשוב למצרים כעבור שלושה ימים, כפי שאמר משה לפרעה, כמו שאמרו חז"ל במדרשים (שהובאו ב"הדר התורה" שם עמ' 32-33).
התיקון לחטא ההנאה מהמשתה שעשה אחשורוש היה על ידי הצום שצמו יהודי שושן שלושה ימים (אסתר ד, טז, ומפרשים רבים במגילה ובגמרא).
5. ביאת מנהיגי ישראל אל המלך לבקש על עמם
א. בשני הספרים באו המנהיגים של עם ישראל אל המלך, ובקשו ממנו על עמם.
בספר שמות (פרק ה ואילך) באו משה ואהרן אל פרעה ובקשו ממנו שירשה לבני ישראל לצאת ממצרים לשלושה ימים, כדי לעבוד את ד' במדבר.
במגילה באה אסתר לבטל את הגזירה של השמדת היהודים (פרקים ה-ח).
ב. בשני הספרים המלך סירב בתחילה לבקשה, אבל אחר כך הוא נאלץ לקיים אותה.
אבל יש להעיר שיש הבדל גדול בין שני הספרים ביחס ל"פעילות" של ד' ושל מנהיגי ישראל בשלב זה: בספר שמות מעשי ד' נגלים ומפורסמים, ומשה מודיע לפרעה מה ד' יעשה לפרעה ולעמו, ואילו במגילה מעשי ד' נסתרים, כמו שהתבאר בפרק א' סעיף 3, ואסתר היא שמאלצת את אחשורוש לפעול לפי רצונה, כפי שהתבאר במאמרי "דורון תפילה ומלחמה במגילת אסתר".
ג. המשותף לתוצאות המלחמה בעמלק בספר שמות ובמגילת אסתר
כאשר מתבוננים בתוצאות המלחמה בעמלק הכתובה במגילה, רואים שהן רמוזות בפרשת יתרו, לאחר פרשת המלחמה בעמלק בימי משה.
בפרשת בשלח מספרת התורה על המלחמה הראשונה של עמלק בישראל. המפרשים מצאו שם רמז למה שעתיד לקרות בעתיד.
1. דברי רבנו בחיי על המלחמה בעמלק בזמן משה ובגאולה העתידה
כך כתב רבנו בחיי שם (שמות יח, א): "ויתכן עוד לתת טעם בסמיכות פרשיות זו לזו, פרשת יתרו לפרשת עמלק, ואחריה פרשת 'בחדש השלישי', ששם מתן תורה... והוא שידוע כי זרעו של עשו קוץ מכאיב לישראל בכל הדורות, בין במלחמה הראשונה לישראל, גם האחרונה. וירמוז הכתוב כי כשם שהמלחמה הראשונה ניצחנוה על ידי משה ויהושע, כן האחרונה, והוא הגלות החל הזה אשר אנחנו בידם, עתידין אנו להיגאל על ידי אליהו, שהוא משבט לוי, כמשה, ומשיח בן יוסף, שהוא משבט אפרים, כיהושע.
וכשם שבגאולה ראשונה של מצרים נתגייר יתרו וחזר לאמונתנו, כן בגאולה אחרונה יתגיירו כל העובדי גלולים ויחזרו לדתנו. ועל כן נסמכה פרשת 'בחדש השלישי', שהיא מתן תורה, כי אז תחזור התורה לאכסניא שלה: 'כי מלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים' (ישעיהו יא, ט)".
רבנו בחיי השוה את המלחמה הראשונה בעמלק למלחמה האחרונה בעמלק, ועל פי דרכו נראה לקשר בין המלחמה הראשונה בעמלק למלחמה בעמלק שבמגילת אסתר.
2. השוואה בין המלחמה הראשונה בעמלק למלחמה בעמלק שבמגילת אסתר
כשם שבמלחמה הראשונה מי שנלחם בעמלק וניצח אותו היה יהושע, שהיה מבניה של רחל, כך במלחמה שבמגילה ראשי הלוחמים בעמלק היו מרדכי ואסתר, שהיו גם הם מבניה של רחל (בראשית רבה עג, ז).
נוסף על כך מתוך המלחמה בעמלק בזמן מרדכי ואסתר זכינו לשלושה דברים:
- התגיירות של גויים (אסתר ח, יז),
- קבלת התורה מחדש (שבת פח ע"א),
- בנין בית המקדש (עזרא ד-ה, ועיין "שפת אמת" לפורים תרמ"ב).
כל הדברים הללו מפורשים או רמוזים בספר שמות, אחרי תאור הניצחון על עמלק:
- התגיירות של גויים - יתרו שהתגייר, וגם הלך לגייר את בני משפחתו, כמו שכתב רש"י (יח, כז).
- מתן תורה (פרקים יט-כ).
- בניית המשכן (פרקים כה-מ).
יהי רצון שנזכה לראות בקרוב את הגאולה השלימה, בביאת המשיח ובבנין בית המקדש.
[1] חז"ל כבר קישרו בין המגילה לספר שמות, ומצאו ביניהם כעין גזירה שוה באגדה! כך אמרו במדרש אסתר רבה (פרשה ב אות ב): "'ימים רבים [שמונים ומאת יום]' - ימים של צער. ודכותיה: 'ויהי בימים הרבים ההם [וימת מלך מצרים, ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו, ותעל שועתם אל האלקים מן העבֹדה]' (שמות ב, כג), וכי ימים רבים היו? אלא על ידי שהיו של צער העלה אותן הכתוב ימים רבים".
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
