הקדמה
נאמר בפרקנו (בפסוק ז'): "וראיתי אני דניאל לבדי את המראה, והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה, אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא".
שאלה על כך הגמרא במסכת מגילה (דף ג ע"א): "מאן נינהו אנשים"?
וענתה: "אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: זה חגי זכריה ומלאכי".
מדוע ענתה הגמרא שהאנשים היו חגי זכריה ומלאכי?
כתב המהרש"א בחידושי אגדות למסכת סנהדרין (דף צג ע"ב) שמשמע מהפסוק שהאנשים אשר היו עם דניאל היו ראויים לראות מראות הנבואה, ואף על פי כן הם לא ראו, ולכן דניאל מציין זאת. ומי הם שהיו ראויים לראות? חגי זכריה ומלאכי, שהם היו הנביאים שבאותו הדור.
מדרגת נבואתו של דניאל
הוסיפה שם הגמרא: "אינהו עדיפי מיניה, ואיהו עדיף מינייהו. אינהו עדיפי מיניה - דאינהו נביאי, ואיהו לאו נביא. איהו עדיף מינייהו - דאיהו חזא ואינהו לא חזו".
כלומר: הם עדיפים ממנו, והוא עדיף מהם. הם עדיפים ממנו שהם נביאים, והוא לא נביא. והוא עדיף מהם, שהוא ראה את המראה, והם לא ראו.
יש לשאול: לכאורה הגמרא סותרת את עצמה, כיון שמצד אחד היא אמרה שהוא לא נביא, ומצד שני היא אמרה שהוא ראה את המראה שאפילו הנביאים לא ראו!
1. הסבר רש"י והרא"ש
כתב על כך רש"י במסכת מגילה (דף ג ע"א): "דאינהו נביאי - שנתנבאו לישראל בשליחותו של מקום, והוא לא נשתלח לישראל בשום נבואה".
כלומר: דניאל אמנם היה נביא, אבל הוא לא נשתלח לישראל לומר את נבואותיו, אלא רק כתבם על ספר. הוסיף התוספות הרא"ש שם: "פירוש לא היה נביא לייסר ולהוכיח ישראל כאשר היו הנביאים אחרים, אכן נביא היה, כי רוח הקדש שורה עליו ויודע הכל".
וכן כתב המהרש"א בחידושי אגדות למסכת סנהדרין (דף צג ע"ב) בדעת רש"י: "ודאי דניאל נמי נביא היה, שהרי ראה כמה נבואות, אלא שלא נשתלח בשום נבואה".
וכן כתב ה"טורי אבן" במסכת מגילה: "מפירושו [של רש"י] משמע שהיה נביא, אבל לא ניבא לאחרים".
2. הסבר הרמב"ם והרמב"ן
לעומתם כתב הרמב"ם בספר "מורה הנבוכים" (חלק ב פרק מה): "המדרגה השניה הוא... אשר יאמר עליו שהוא מדבר ברוח הקודש, ובזה המין מרוח הקודש חבר דוד תהלים, וחבר שלמה משלי וקהלת ושיר השירים, וכן דניאל ואיוב ודברי הימים, ושאר הכתובים בזה המין ברוח הקודש חוברו, ולזה יקראום 'כתובים', רוצים לומר שהם כתובים ברוח הקודש...
וממה שצריך שנעורר עליו שדוד ושלמה ודניאל הם מזה הכת, ואינם מכת ישעיהו וירמיהו ונתן הנביא ואחיה השילוני וחבריהם. שאלו ר"ל דוד ושלמה ודניאל, אמנם דברו וזכרו מה שזכרו ברוח הקודש...
וכן דניאל תמצאהו מתיר המאמר שהם חלומות, ואף על פי שהיה רואה בהם המלאך וישמע דברו יקראם חלומות...
ואין ספק שזאת המדרגה למטה ממדרגת אשר נאמר בהם 'בחלום אדבר בו', ולזה הסכימה האומה לסדר ספר דניאל מכלל הכתובים, לא מן הנביאים, ולזה העירותיך שזה המין מן הנבואה אשר בא לדניאל ושלמה, אף על פי שראו בו מלאך בחלום, לא מצאו בעצמם שהיא נבואה גמורה, אבל חלום יודיע באמתת ענינים, והוא מכת מי שידבר ברוח הקודש, וזאת היא המדרגה השנית, וכן בסדר כתבי הקודש לא שמו הפרש בין משלי וקהלת ודניאל ותהלים ומגלת רות ומגלת אסתר, הכל ברוח הקודש נכתבו".
גם הרמב"ן בפירושו לפרשת וירא (יח, א) כתב: "ובאמת כי כל מקום שהוזכר בכתוב ראיית מלאך או דבור מלאך הוא במראה או בחלום, כי ההרגשים לא ישיגו המלאכים, אבל לא מראות הנבואה, כי המשיג לראות מלאך או דיבורו איננו נביא.... וכבר אמרו (מגילה ג ע"א) בדניאל: 'אינהו עדיפי מיניה דאינהו נביאי ואיהו לאו נביא', וכן לא נכתב ספרו עם ספר הנביאים, מפני שהיה עניינו עם גבריאל, אף על פי שהיה נראה אליו ומדבר עמו בהקיץ, כמו שנאמר במראה של בית שני 'ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל' (דניאל ט, כא). וכן המראה של קץ הגאולה (שם י, ד) בהקיץ היתה, בלכתו עם חביריו על יד הנהר".
וכן כתב המהרש"א בחידושי אגדות למסכת סנהדרין (דף צג ע"ב): "אינהו נביאי ואיהו לאו נביא דרוצה לומר דדניאל לאו נביא הוה, והמראות דראה הן ברוח הקדש על כן לא נמנה ספר דניאל מכלל הנביאים, אלא בכלל כתובים, שהוא ברוח הקדש".
וכן כתב ה"טורי אבן" שם במסכת מגילה: "מפירושו [של רש"י] משמע שהיה נביא, אבל לא ניבא לאחרים. ואין הלשון משמע כן, אלא לא היה נביא כלל, ולא נתייחד אליו הדיבור מפי הגבורה לעולם, וכל דברי העתידות בספר דניאל היה על ידי מלאך או חלום, כדמפרש בקרא".
יהי רצון שנזכה לחזות בשוב הנבואה לעמנו.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
